Showing posts with label embroidery. Show all posts
Showing posts with label embroidery. Show all posts

Jan 21, 2013

סדנת ריקמה על נייר.




                                                          *
כבר בתחילת דרכי כאמנית קולאז' ,מצאתי את עצמי שוב ושוב מתנסה בריקמה על נייר.
בתחילת הדרך רקמתי על ניירות עיתון שאיתם עבדתי ביצירת הקולאז', אך במהלך הזמן
התאהבתי והתלהבתי מהחיבור בין החוט הצבעוני לדף הנייר הריק, והקולאז' נשאר לעיתים בצד. 
אני אוהבת להשתמש בחוט הצבעוני בצורה חופשית. לעיתים התך עיקבי ומדוייק, מדמה את פעולת מכונת התפירה
לעיתים חופשי: החוט לא מתוח ויוצר גבעות בגבהים שונים העוברים בין חור אחד למשנהו.
אותי הריקמה על נייר מאתגרת ומלהיבה ואני בטוחה שגם אתם תמצאו בטכניקה זו חידוש ועניין.

*
הסדנא שאני בונה לכן ואולי לכם, מיועדת למנוסים בריקמה ולאלו שמעולם לא רקמו.
אנחנו נבלה 2 ימי שישי, בכל פעם 3 שעות ביצירה, בהתנסות ובבילוי.

הסדנא תתקיים ב:
יום שישי ה-8.2.13     בין 9.00-12.00
יום שישי ה-15.2.13   בין 9.00-12.00
 בסטודיו שלי ברח' הכרכום 14 ב' בנימינה

הסדנא מוגבלת ל-6 משתתפים/ות בלבד

מחיר הסדנא: 250 ש"ח לשני המפגשים
                     לחיילות ומשתחררות תינתן הנחה

פלאפון: 0528700825

לפוסטים נוספים בנושא ריקמות בבלוג שלי, ליחצו על הקישורים הבאים:

http://avitalsart.blogspot.co.il/2012/09/audience-is-invited-video.html



נתראה...



Sep 12, 2012

" The audience is invited " The Video



 
   " הקהל מוזמן     The audience is invited "
  Avital Baron Izackov    I   אביטל בר-און איזקוב     


לצפייה יותר מוצלחת בוידאו אנא כנסו לקישור
please enter the LINK


הקהל מוזמן  לראות/להביט/להתבונן/לא להתבונן
הקהל מוזמן  להגיב אל מול ההבעה/לא להגיב
הקהל מוזמן  לחייך/לכעוס/לבכות/לתהות
הקהל מוזמן  לרקום/ לרקום עם שותפ/ה העומד/ת בצידו השני של הבד/לא לרקום
הקהל מוזמן  להשתמש במספריים ולגזור את החוטים שרקמ/ה/ לפרום חוטים שעבד/ה איתם
הקהל מוזמן  בהחלט לרקום על הדימוי המודפס
הקהל מוזמן  להיות שותף ליצירה שלי


The audience is invited to see/watch/observe/not to observe
The audience is invited to respond towards the expressed emotion/not to respond
The audience is invited to smile/get angry/cry/wonder
The audience is invited to embroider/to embroider with a partner standing on the other                           
                                      side/not to embroider
The audience is invited to use the scissors to cut the thread/to unstitch the thread he/she             
                                      used
The audience is invited embroider on the printed image
The audience is invited to take part in my work.
                                                                          

           * Sharing an auto portrait   אוטופורטריט שיתופי                      

        אנא כבדו את מחוות השיתוף   Please respect our mutual work 


עבודה זו הוצגה בתערוכה בנושא שיתוף ב"סוכת האמנים" בנימינה
 This work has been exhibited in the exhibition named  "sharing"  in the "Artists Suka" ,Binyamina
במהלך התערוכה תעדתי את ההתרחשות ליד העבודה בכדי לבחון את מידת השיתוף של הקהל.
  During the exhibit I filmed the buzz around my work in order to see if there would be any cooperation.
שמחתי לראות שבשלב מסויים הייתה התקהלות רבה, שבהילוך מהיר הזכירה לי כוורת דבורים...
I was pleased to see that at a certain point  many people "hovered"  around the work. It reminded me of a bee hive...


music in the video by  Rimsky Korsakov "Flight of the bumble bee"

May 24, 2012

הפוך על הפוך.......The opposite side


הצד האחורי של השטיח המרוקאי בחדר שינה
קצת אחרי שהתחלתי לעבוד ב-טכניקת הקולאז' הרגשתי צורך לשלב טכניקה נוספת. על פניו ללא סיבה מיוחדת*, רציתי לתפור או לרקום על נייר העיתון
נייר העיתון מאוד "סלחן" בכל מה שקשור לדבקים . זהו כמובן ניגוד מוחלט לדיוק הנדרש כשרוקמים עליו. עבודה סיזיפית, אך באופן מפתיע משמשת לי כמעין "ריפי בעיסוק". בעבודות הראשונות העיתון נקרע תכופות ונדרשו תיקונים בצורת "פלסטרים" מנייר בצידו האחורי בכדי לאחות את הקרעים. בהמשך פיתחתי לעצמי "שיטות" שאיפשרו לי להמנע מקריעת הנייר.
המינוח "ריקמה" הוא קצת בעייתי לגבי עבודתי, שכן בדרך כלל עולה דימוי של בד רקום בצפיפות: שורות שורות של שזירת חוטים מיומנת. 
בתחילה עוד ניסיתי לרקום "כמו בספרים" או הז'ורנאלים או....

 

פרט מתוך העבודה "סימון" .שילוב של קולאז', צבע וחוט ריקמה בגוון מוזהב



אך עם הזמן התחלתי לאהוב את המקריות של שזירת חוטי הריקמה בצד האחורי של העבודות. הצד האחורי ,תפש את תשומת ליבי לא פחות מהצד הקידמי . קצת כמו בד שצידו השמאלי/אחורי יפה אולי אף  יותר מהקידמי. עבדתי על קולאז', רקמתי והתלבטתי איזה צד להציג. הצד שהתכוונתי לעבוד עליו מלכתחליה או הצד שבו יד המקרה יצרה שילוב מעניין אסטטית ותכנית, לא פחות מהצד השני.


 
פרט מתוך הצד האחורי של העבודה "סימון"



בסופו של דבר החלטתי שאני עדיין לא מוכנה לוותר על ההתכוונות הראשונית ובחרתי בצד הקידמי.
במקביל התחלתי לרקום רקמות "הפוך על הפוך", דהיינו ליצור תחושה של מקריות ו"בלגאן" של חוטים כפי שהם נוצרים בדרך כלל, באופן טבעי בצד האחורי .זאת היתה התנסות מעניינת ומשחררת במובן מסוים, מאחר והתנודה בין המקריות וההתכוונות של העברת המחט מצד אחד של הנייר למשנהו, אפשרה לי לבטא את עצמי בצורה חדשה. תכים סדרתיים ומדוייקים, תכים משוחררים, תכים "מסופרים"...המחט שחוט הריקמה מושחל בה הפכה למעין מכחול אקספרסיבי  שהסב לי הנאה רבה, למרות הסזיפיות של הפיכת הנייר עשרות פעמים מצד לצד כדי לתור אחר החור שבו אני רוצה להשחיל את המחט.

       פרט מתוך העבודה "הצבי ישראל"-עבודה עם חוטי ריקמה. אני משאירה את "שארית" החוטים בצד הקידמי



"me as a deer" פרט מתוך העבודה

 
     * לפני כמה חודשים שמעתי ראיון ברדיו עם דוד שלי –משה בן-זאב 
   (וולפנזון).
בין יתר הנושאים הופתעתי לשמוע כמה זמן הקדיש ל "נשים" במשפחה.
חלק מהסיפורים כבר שמעתי וחלקם היו לי חדשים.                    
היה מעניין לשמוע את סיפוריו על הנשים במשפחה. הוא תאר אותן כנשים עצמאיות ויצירתיות שפרנסו,יזמו ודאגו למשפחתן בימים קשים בירושלים. הסבתא רבא שלי-ציפורה הקימה את בית החרושת הראשון לנקניקים בעיר העתיקה בירושלים-לימים בית החרושת נקרא "נקניק ירושלים". סבתא רבא דבורה עסקה בגבנות, וסבתי רבקה היתה תופרת למחיית המשפחה וציירה את הדגמים שאותן תפרה. היא היוותה השראה לדודתי מיקי (מרים) שפירא שלמדה ב"בצלאל" והקימה בשנת 1992 פרוייקט נפלא בשם "אלמז"-פרוייקט שאפשר לנשים וגברים בקהילה האתיופית לעסוק במלאכה שבה התמחו שנים רבות-רקמה.

התברר לי שנשים רבות במשפחה יוצרות במדיות שונות והרצון לשלב בעבודות טכניקה נוספת ובמיוחד- ריקמה היה ברור לי,כאילו בתת מודע העיסוק בנושא הנשי בכלל ובריקמה בפרט נעשה כמחווה לנשות המשפחה . אני מודה שמחווה זו משמחת אותי מאוד!

*
ובהזדמנות זו אינני יכולה שלא להזכיר את אחותי גלית בודין ציירת ומאיירת מוכשרת ויצירתית.http://www.etsy.com/listing/97668427/




May 10, 2012

התערוכה שלי בתיאטרון ירושלים .My exhibition in the "Jerusalem Theatre"



It's 00.20 and I'm working on my C.V. + the list of names for my work. I think I'll call it a day...or not...
Suddenly I realise my exhibition is due in a week and I haven't sent even one invitation.... Lucky it's exhibited at the same time as the "Israel Festival " so it may be exposed to a larger audience....
I Like giving my work names. Most of the time it completes the ideas that aren't always obvious in my art work: "Clear blue sky"..."James bond Is alive and well"....well I'm not really sure it allows the audience to fully understand my own associations but still I have fun naming my work.
 I just like "words". I like to analyse their meaning. I often search for the meaning of a certain word I just "encountered" and since I speak several languages I try my luck in understanding the meaning of it ,by various associative techniques. At times I'm lucky and I "pull"  the right meaning and at others I realise my associations swept me into an imaginary world of  meanings...
Well...were was I?
"Out of Context"? Is it a coincidence I chose it as the name of my exhibition?

context [ˈkɒntɛkst]

1. the parts of a piece of writing, speech, etc., that precede and follow a word or passage and contribute to its full 
2. the conditions and circumstances that are relevant to an event, fact, etc.

[from Latin contextus a putting together, from contexereto interweave, from com- together + texere to weave, braid]
Collins English Dictionary – Complete and Unabridged © HarperCollins Publishers 1991, 1994, 1998, 2000, 2003
meaning it is unfair to quote out of context
I really like this explanation for the word "context". The fact that "texere" means "to weave" in Latin is exactly what I do in my work. I take all the images and words that I cut out of their primary context (images in newspapers books catalogues...) and try to weave them into a coherent work.
Most of my childhood I sort of felt "Out of context". Not an unhappy "out of context" but still out.
Although my father was a Diplomat and we lived abroad, it was clear to me I was Israeli. Israeli in my roots, my state of mind, my way of percieving life. At home we spoke in Hebrew .We lived an Israeli-Jewish life as a family , whereas outdoors we spoke English, Italian, French. We read signs  in foreign languages and ate all sorts of strange food. 
We visited Museums, Churches, Lakes ...We  spent time with French or Italian speaking aquaintaces, and befriended children who stopped in front of a niche with a Madonna and crossed themselves, run away from the angry concierge that spotted us treding on the grass...
yes, "I feel out of context" is the right expression.
Or was I ever "In Context"??

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...