Meeting over a cup of tea with Stephanie Harari.

סטפני ואני שותות תה על מפת "polka dots" אדומה

ישנם אנשים שתמיד מפתיעים אותך. 

כך גם חברתי סטפני.

מאז שהכרתי את סטפני ,יוצרת ומחנכת בנפשה, אני כל פעם מגלה תחום אחר שהיא נוגעת בו.

אם  זה תחום שעבדה בו  או נושא שלמדה אותו וחקרה .

 (תמיד כמובן בצורה מעמיקה

ובלתי מתפשרת).

רבים מתושבי האזור מכירים את סטפני בזכות היכולות היצירתיות שלה בתחומי המלאכות השונות

אבל חשוב היה לי להציג את סטפני מזוויות נוספות.

בסטודיו של סטפני

אביטל: אנחנו מכירות כבר עשור ובכל פעם אני מתרשמת מחדש מהשינויים שאת עוברת בחייך,
           עוברת מארץ לארץ,מבית לבית ועוסקת כל פעם בתחומים חדשים-ישנים:

          אם זה בתחומי המלאכות, חיבור לתפישות חיים העוסקות בקשר שבין האדם לטבע,

          אידאולוגיות חינוכיות או תפישות רוחניות.

          זה דורש  פתיחות מחשבתית, סקרנות והרבה אומץ.

          מה מניע אותך לבדוק, להתנסות ולהתפתח שוב ושוב בתחומים חדשים?

סטפני: "תנועה", היא מילת המפתח. 

          זו אחת המילים האהובות עלי.

          אני מאמינה עמוק בתוכי, שאנחנו צריכים להיות בתנועה תמידית, שזו מהות החיים.

          לא במקרה אני מדמיינת את עצמי כנחל זורם.

          כל פעם שאני פוגשת מכשול או אבן בדרך, אני עוקפת אותו כדי לא לעצור את הזרימה.

          כך שלשאלתך לגבי אומץ, זו לא שאלה שאני שואלת את עצמי.

          ברור לי שכך הדברים צריכים להעשות.

          השלווה באה מתנועה או כפי שקראת לזה-מהשינוי.

          השינוי הופך לטבע שני וזה לא דורש את כמות האנרגיה שאולי נראית על פניו.

        

אביטל: ציינת גם דימוי נוסף המאפשר לך להיות יציבה ובו זמנית להתפתח בעשייה המרובה שלך.

סטפני: נכון. אני מדמה את עצמי לעץ נטוע עמוק באדמה, עם שורשים פרוסים לכיוונים שונים.
          גזע חזק ובריא שענפיו שופעים ופונים לשמים.
          זה נותן לי תחושה של ביטחון, יציבות ופתיחות אינסופית.
          הענפים משולים לאנטנות שקולטות אינסוף אפשרויות מהיקום.

אביטל: בהמשך לדבריך על "...אינסוף אפשרויות". 
          אני לא יכולה שלא להתייחס לפרוייקט האינטרנטי שיזמת פעם. 
        "dinnerstory"

כרטיס הביקור של dinnerstory-אתר אינטרנטי

סטפני: בשנות השלושים שלי, כשהמסחר האלקטרוני ברשת רק התחיל . 
          הבנתי את הפוטנציאל החברתי תקשורתי שגלום במדיה החדשה הזו וממש נגנבתי!
          היה לי חשוב לאפשר בחו"ל חשיפה לאומנים (craftsmen artists) בתחום כלי הבית. 
          הדליק אותי האפשרות לחשוף יוצרים שיש להם עסקים קטנים. עסקים שיוכלו להמשיך
          ולפרנס במקביל לרשתות הגדולות שהחלו אז יותר ויותר לבלוע עסקים של אמנים מוכשרים.

חפש: dinnerstories

אביטל: מה היה טיבו של המיזם הזה?

סטפני: היו כמה כיוונים.
          אחד, היה הצד הפרקטי. כלומר הצד של המשתמש באתר.
          כידוע הצרפתים אוהבים לאכול ובוודאי שאם מארחים הכל יהיה מסוגנן מאוד. 
          האתר סיפק מידע שימושי למארח/ת. איזה כלים לקנות, רעיונות לעיצוב, 
          מה מייחד חג ספציפי וכו..
          שיתפתי את הידע שלי בתחום כלי הבית  ובבישול.
          ומצידו של היוצר, האתר שימש פלטפורמה לתצוגה ומכירה של עבודות האומנים.   
          כיום, אנחנו מתייחסים לאתרים כאלו כמובן מאליו בזמנו זה היה רעיון חדש ומלהיב.
          רעיון שהקדים את זמנו.

אביטל: למה "dinnerstory"?

סטפני: יש לי חיבור למילה "סיפור"-"story".  לא במקרה השתתפתי השנה בסדנא של מספרי סיפורים.
          לכל סיפור יש כוח יצירה.
          דרך הסיפור אפשר לשנות מציאות.
          כולנו מאמינים לכל מיני סיפורים. כוח המילה של הסיפור מאוד חזק. 
          השומע מושפע מסיפורים והמספר יכול לבטא את עצמו דרך הסיפור.
          אני משתמשת כיום יותר ויותר דרך הסיפור כדי לאפשר לילדים לפתח את דימיונם וליצור מנק'
          חיבור נוספת. 
            

סטיילינג של הסרטים בקוביות: תמר הררי

אביטל: אני יודעת שיש לך הרבה סיפורים על המשפחה בהקשר של יצירה. אמא שלך וסבתא שלך
          היו ודאי מקור השראה בכל הקשור ליצירה. 

סטפני: אני באה ממשפחה של אנשים יוצרים. משפחה שתמיד עסקה במלאכות שונות.
          אמא שלי שהיתה מעצבת ונתנה את העיצובים לייצור בבתי עסק אחרים, מעולם לא וויתרה
          על העבודה ה"ידנית". היא הכינה תבניות לתכשיטים וכלים שעיצבה והיתה מעורבת
          פיזית בכל שלב ושלב. היא לא הסתפקה רק בלצייר את הרעיונות על נייר וברור לי שזה
          מתווה דרך גם לילדים.
          גם אצל סבתי וגם בבית, כילדה, תמיד היה באמצע הסלון שולחן עבודה של סבתא ואמא.
          גדלתי עם התפישה שיצירה היא חלק יום יומי של החיים.    

אביטל: ראיתי אצלך בסטודי עבודה מרשימה מאוד שסבתא שלך יצרה. אמרת לי שהיא היתה עבורך
          מעין מנטורית של עולם מלאכות היד....

סטפני: שנים על גבי שנים כל יום רביעי היינו אחי ואני נוסעים במטרו לביתה של סבתא (ממי)
          היא חשפה אותנו לכל מיני מלאכות ופרוייקטים.
          היא היתה סיפור בפני עצמו. חיה בוילה כמו "גטצבי הגדול" , הוציאה רישיון טיס....טיפוס.
          היא זאת שהעבירה לנו את ההבנה והיכולת להיות יוצרים עצמאים.
          וזה מה שאני מנסה להעביר לילדים וגם למבוגרים שבאים אלי.
          זה הרבה יותר חשוב מהעברת הטכניקה עצמה.
          לא פעם שמעתי על ילדים שהחוגים עוררו בהם חשק להמשיך ליצור גם בבית,
          בטכניקה שלמדו או באחת חדשה.
          זה מה שמניע אותי.

קרושה בפוטנציה בסטודיו של סטפני

נגעתי בהרבה תחומים. גם בעסקים, גם חינוך וגם יצירה.

עם הזמן אני מגלה שלא משנה באיזה תחום אתה נוגע, בכולם יש יצירתיות, פתיחות וענין.

אותי מענין לחבר בין כל התחומים ,לאו דווקא בדרכים קונבנציונאליות.

בכל פעם אני מעמיקה בתחום אחד, מתלהבת , לומדת וכשאני מרגישה שהבנתי את המהות של התחום, אני עוברת הלאה. ובכל פעם משלבת את שלמדתי בדבר הבא שאני עושה.

שנים רבות, חקרתי היבטים שונים של חינוך ועבודה עם ילדים.

היה לי צהרון מלא ביצירה ועשייה ,עבדתי במסגרת חינוכית אלטרנטיבית "מיתר" ועם ילדים ב "שומרי הגן". 

זה כמו ליצור לאט לאט ריקמה, שמעבירים בה חוט בצבע אחד ואחר כך צבע נוסף

וכל צבע נותן לעבודה משמעות חדשה.

כל צבע נותן משמעות חדשה...

!merci Stephanie
תודה סטפני!

לפרטים לגבי סדנאות, חוגים ושאר פעילויות של סטפני הררי

נא ליצור קשר בטלפון מס' 0526426654

מייל : stepharari@gmail.com

                                                   או הכנסו לבלוג המעניין שלה:

http://annastephanie.wordpress.com

A Mini Interview with " Tuesday" Studio in Japan and 2 cups of long distance tea.

                                                                                                      

      Binyamina  ............. 2 long distance cups of Tea...................Tokyo        

                                                                                                                                                                                                                                 
   

This year,I began Interviewing people whom I enjoy their work.
I Taged it : "Meeting over a cup of Tea"
The first interview was held with an Herbalist I had met named-Yael Cnaan. She organised a group of people, and took us on an Intriguing journey into the forest nearby Binyamina.    
We learned about herbs and flowers in our area. Which ones we could pick and eat or brew , which were used for medicinal purposes and for a Finale we also tasted a delicious nettle  pesto.

 *
This time I decided to write a post about the Japanese  Design Studio with the catchy name-

 " Tuesday " 

 I had the chance to be intoduced to their  web site through a link in a really good blog named

 "La Tartine Gourmande", and  since I  liked their designs, I was curious to know more about the people behind this creative work. I especially liked the design of a book about

 "Finland, Sweden, Denmark"

*

So I wrote them... And Tomo who was super nice & cooperative about it,  sent me -and hopefully who ever is reading- some info and photos of their studio.

*  

1.Who are the designers in the studio or is it a one man show?

TUESDAY is a husband + wife graphic design team located in Tokyo. Our studio is really tiny, and

a little messy with lots of stuff... 

 We hope you can recognize how we look...

 

2. What is the studio specializing in? Is it only books or are there other areas you work on? Do u create websites for example?

We like working on the various areas. We create websites, catalogues, stationery... as well as books.

3. I think it's really interesting to see how nowadays a Japanese studio or an Israeli one ,can design a book or an object for another company located on the other side of the hemisphere, only by means of a computer. Is your work only local or do you work for companies all over the world. Is there a difference in the way you approach the design when you work with a foreign company? Due to the lack of personal, "eye to eye" contact?

We luckily have a chance sometimes to work for a foreign companies or people. For us, it's not big different between local and foreign client. Same approach, same process. We can enjoy meeting different people with different culture. As far as the communication with a foreign client, we exchange lots of emails, photos, or any images to share same goal for design.

4. I admit that even before entering your site my "mouse" was tempted to click on your link due to your neat name: " Tuesday" Studio . So Simple yet so cool.Can you tell me why you chose this name?

We started "TUESDAY" in 2005. Simple and open, positive and original, daily and personal are our concept for design and communication.

We chose the "TUESDAY" because we imagined the word can tell our concept much. "TUESDAY" is the word which can be recognized all over the world. "TUESDAY" is the word related to a daily life. "TUESDAY" has neutral and peaceful image in 7 days for us(better than Monday, quieter than Friday).

5. Is there a company or studio you would wish to work with? What would be the ultimate project for your studio?

We wish to work with "minä perhonen(www.mina-perhonen.jp)". They are so beautiful, cool, and modern with Japan atmosphere. Also, we want to publish a travel book of the place we just want to go.

 *

I was very much impressed by the quality and amount of designs a "2 person" office can achieve.

Their work was very inspiring for me.

I recommend you enter their Beautifully designed web.

enjoy

http://www.tues.jp/

*

Thank You Tomo + Chiyo Togawa for the interview: sharing with us your work and thoughts.

I had fun writing you and imagining you answering me with a cup of tea, on the other side of the

"line".

*

 "arigato"* to you from avital

*"Thank you"- in Japanese

                                                                                                             

מפגש על כוס תה עם יעל כנען ,מטפלת בצמחי מרפא- בעקבות סיור

מפגש על כוס תה עם

יעל כנען -מטפלת בצמחי מרפא

שום

 מאחר וזיהוי צמחים, הוא לא ה"פורטה" שלי בלשון המעטה, נפגשנו יעל ואני בביתי בבנימינה לזהות את הצמחים שצילמתי  לאחר הסיור ביום שישי

תה הצמחים נמזג לספלים , ותוך כדי "עלעול" בצילומים -או ליתר דיוק "זיפזופ" במחשב שוחחנו על הבחירה  בתחום עבודתה -טיפול בצמחי מרפא 

צמחי מרפא או הרבליזם הוא רק ענף אחד במגוון  דרכי הריפוי הלא קונבנציונאלים או כפי שהם גם?
 מכונים  האלטרנטיבים -  מדוע בחרת במקצוע הזה ולמה דווקא טיפול בצמחי מרפא 

מאז שאני זוכרת את עצמי, עוד מילדותי בת"א אהבתי את הטבע, הוא היה חלק ממני. גם כשגרתי בת"א אהבתי לטייל, רק שעכשיו כשאני גרה בגבעת עדה המפגש עם הטבע זמין יותר. בכל יציאה מהבית החורש שעוטף את הישוב מציץ
עם השנים התעמקתי בסוגי הצמחים השונים, אם זה למרפא או למאכל

וזה היה אך  טבעי בשבילי ללמוד טיפול בצמחים
כשסיימתי את לימודי בטיפול בצמחי מרפא התלבטתי תקופת מה אם זאת הדרך הנכונה לי, התחלתי לעסוק בצמחי מרפא אך עדיין לא בפן הטיפולי נטו. ייצרתי סבונים וקרמים המבוססים על צמחי המרפא ובדקתי הסתעפויות שונות של נושאים אלו. בשלב מסויים כאשר הבנתי  כי עיסוק זה חיכה לי כל הזמן, הסתיימו ההתלבטויות

מבלבל אותי הביטוי "לא קונבנציונאלי" בהקשר של טיפול בצמחי מרפא, שהרי הקונבנציה לאורך השנים היתה של טיפול בצמחי מרפא

נכון הריפוי בצמחי מרפא עתיק מאוד ,אך קונבנציות טיבן להשתנות וברגע שהרפואה הקרויה מודרנית תפשה תאוצה היא זאת שהוכתרה כקונבנציה, זאת הנורמה. עד סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים מסורת הרפואה היתה עדיין מבוססת על הרבליזם . גם רופאים מודרנים השתמשו בצמחים אך עם הזמן החלה התעשייה ליצור תחליפים סינטטים ורק בחלק מן התרופות השתמשה בחיקויים של החומרים  שמקורם
בצמחים למשל גלוקופאג' שהיא תרופה נפוצה לסכרת
עשויה מחומר סינתטי הזהה לחומר שבודד מצמח הגלגה
צמח המשמש מזה מאות שנים לטיפול בסכרת.(GALEGA),


בעלי באמת הזכיר לי לפני זמן מה,בעודנו לוגמים תה בבונג (או קמומיל ) כדי לשכך את כאב הגרון, כי כשהיה ילד  נהג הרופא בקופ"ח לרשום מרשם של פרחי בבונג כשהתלונן על כאבי גרון. בבית המרקחת של הקופה נהג הרוקח  להעביר מצנצנת זכוכית  חומה גרמים מדודים של פרחי בבונג לשקית נייר קטנה, מה שעורר חוסר נוחות רבה אצל בעלי שידע כי תוך זמן מה יאלץ גם לשתות את החליטה

כשאומרים כי השימוש בצמחי מרפא עתיק ,מדברים על ממצאים עוד מתקופת האדם הקדמון. בקברים קדמונים ובמערות נמצאו שאריות של צמחים שהיה ברור כי נעשה בהם שימוש ע"י בני אדם

ישנה הנחה כי האדם התבונן בחיות, שבאופן טבעי יודעים מה טוב להם, וחיקה אותם. ובמשך השנים  התפתח התחום ונהפך לדרך הריפוי הנפוצה ביותר

דיברנו קודם על המינוח ריפוי  מה זה אומר לך בהקשר של צמחי מרפא ?

מה שמשמעותי לי , בצורת הטיפול שלי היא נק' ההנחה שהטבע מרפא. אנחנו סומכים על הטבע ועל הטבע הפנימי של האדם. הורגלנו לחשוב שהתרופה תפטור את הבעייה, נק' המוצא בשיטת הטיפול בצמחים היא ההנחה שהגוף יודע לרפא את עצמו ואני כמטפלת נותנת כיוון ריפוי שמאפשר איזון של הגוף. חשוב לסמוך על האנרגיה שלנו ועל היכולת של הגוף לתחזק את עצמו

בסיור התרשמתי כי זאת פריבילגיה מדהימה בשבילך לגור כאן באזור

כן, בשבילי היכולת להכין מיצויים שונים וקרמים מהצמחייה המקומית שגדלה הן בגינה שלי או בשדות ובחורשות
גם מהנה וגם מאפשרת לי לחקור ולבחור מקרוב עם אילו צמחים אני מכינה את המיצויים. אני עובדת בשיטה המסורתית שגורסת שיש להשתמש בצמחים מן הסביבה שבה אתה גר . היום מדברים על ניסויי מעבדה ומחקרים של החומרים הפעילים בתרופות, אך ברפואות העממיות פיתחו שיטות לחוש את הצמחים ולבדוק את השפעתם, לכן  אני שמחה לנצל את חושי להכרת הצמחים - להריח לטעום ולראות את ההשפעה שלהם-כוכבית למשל קרירה ולחה, זעתר חם ויבש ובסיורים שאני מארגנת אני מעודדת בדיוק את זה, לטעום ולחשוב מה  ההשפעה של צמח -לח , יבש וכו

כוכבית

 הזמנתי את יעל לבוא ולהתרשם מ"השדה" המקומי שלי  בחצר האחורית, ובעודנו מפלסות את דרכנו בסבך החרציות, עידכנה אותי בשמחה כי החרציות גם הן למאכל. טעמתי בהיסוס מן הפרח הצהוב ובקרוב אבזוק כמה עלים צהובים לקשט ולשפר את סלט החסה הירוק שלנו

נסו גם אתם

בתאבון

נתראה במפגש התה הבא

אביטל

סיור בבקעת הנדיב
לפרטים על הסיורים ולטיפולים נא לפנות
ליעל כנען בטלפון 0546335626

לכניסה לפוסט על הסיורים "צמחי מרפא מתחת לאף" כנסו ללינק הבא
http://avitalsart.blogspot.com/2011/04/blog-post.html

סיור עם יעל כנען-מטפלת בצמחי מרפא



ידיים אוחזות בדבקה


יום שישי. גיל בעלי בטיול אופניים בדרום הארץ, אני ממהרת למאפית בורקין סניף בנימינה, לפני שזרם ההורים שזה עתה הורידו את ילדיהם בביה"ס יציף את המקום. גומעת אספרסו ומאפין גזר בחמש דקות ושועטת למקום המפגש בבקעת הנדיב. יעל כנען שאיתה נפגשתי בעבר כאשר ניהלה את האורגניעדה , עסוקה באירגונים אחרונים.  נוסעים כק"מ וחונים בשביל צידי. כמה דק' של צעידה בשביל והסיור מתחיל

 פותחים שער בקר ובכמעין מטה קסמים נטמעים בעולם אחר. אם בנותי היו עימי ודאי הייתי מתנסחת במונחי פיות וגנים קסומים.  ואולי לא מן הנמנע להשתמש במינוחים אלו כשהעולם נעצר לרגע מהמרוץ והקפאין והחיבור לטבע כה פתאומי ומרומם נפש... שלוש וחצי שעות של צבעים ריחות טעמים והכרות עם עולם של פרחים וצמחים הגדלים ממש לידינו .המיקום של בקעת הנדיב בין רכס הכרמל לרמות מנשה יצר מיזוג ייחודי המשלב מגוון רחב של צמחיה  





יעל המדריכה משולה בעיני ל "זכוכית מגדלת אנושית" .כל כמה פסיעות היא מכוונת את הזכוכית וממקדת אותנו בפרח, תפרחת או צמח אחר שעד לאותו רגע נטמע בעיני במרחב הירוק

יעל מסבירה לקבוצה המאוד חביבה על הצמחים: שמות עבריים ,לטינים, מתנהלות שיחות על תכונות הצמח והשפעת חלקיו השונים עם יודעי דבר בקבוצה. ישנם אנשים שהסיור הזה מאפשר להם להעמיק את הידע שלהם בתחום הספציפי בו הם עוסקים ואחרים מוצאים עניין אישי בצמחי המרפא וצמחי המאכל אותם אנו פוגשים- מעין תחביב או רצון להתחבר לטבע ולאדמה סביבנו בדרכים יותר מוחשיות 

אני נהנית מהטבע, מתפלאת מיכולות הטיפול והאיזון שהצמחים סביבנו מעניקים לנו





מתכונים שונים "מתפטפטים" להם בין כתיבה במחברת זו או אחרת. אספרגוס בר מוקפץ בחמאה,

קציצות חלמית (חוביזה), כוכבית כתוספת לסלט חסה,  ומרק סירפדים 

  

חלמית (חוביזה) על מצע כוכבית

 

סרפד



יער סרפדים

וככל שאנו מעמיקים בחורש ומתעמיקים ברזי צמחי המרפא אני מבינה שאם עד כה הכרתי

עשרה צמחי בר אכילים או צמחים המשמשים כשמנים ארומטיים, אני בעצם מוקפת עשרות צמחים מרהיבים ומעיין הידע  של יעל מתגלה בכל זרימתו

כמי שהצטרפה סתם כך לכיף ומצלמה בידה התבקשתי לצלם רק כחמישה צמחים שיעל לא הכירה וסיקרן אותה  לברר את זהותם, וזאת מתוך כל החורש השופע צמחייה שסבבנו בו

תוך כדי סיור לעסנו וטעמנו עשבים ופרחים, הרחנו ותחת עץ שנראה כי יצא מסיפור אגדות, עם גמדים ופיות זעירים הנחבאים בתוכו, ישבנו לנוח ולטעום פסטו  סרפדים עדין וטעים מעשה ידי יעל

פסטו סרפדים


למפגש עם יעל כנען כנסו ללינק הבא


http://avitalsart.blogspot.com/2011/04/blog-post_06.html