חצרות היוצרים 2011 -קולאז' בסימן נשי-בנימינה

גם השנה החלטתי להשתתף ב"חצרות היוצרים" .

וההכנות בעיצומן...

ללא כותרת 2011

השנה הדמות הנשית דומיננטית בעבודתי.
לא היתה זו החלטה ראציונאלית לעסוק באשה או בדימוי הנשי,
אך עם  הזמן נושא זה החל לתפוס מרחב רב יותר בנפשי וכפועל יוצא גם בעבודות.
כנראה שבגיל מסויים... כשהגוף משתנה והמחשבות מתרבות, אין זה מן הנמנע להרהר ולבחון את עצמנו כנשים, כאמהות וכבנות זוג.
אם במודע או לא, נבדקים היחסים בין הנשי לגברי בין התדמית שלנו מחוץ ומפנים. וככל שאנו מתבגרות ועיננו נחלשות, זוגות המשקפים מתרבים וגופנו נבחן ונמדד מקרוב. מושגים שהיו פעם רחוקים מאיתנו, כמו קמטים, קימטוטים, הזרקות בוטוקס וקרמים שתפקידם להחזיר את גמישות עורנו ולישר כל קמט, נכנסים ללקסיקון הנפשי שלנו . במקביל החיים ממשיכים, הילדים גדלים, העיסוקים מתרבים, ואנו מוצאות גם זמן ליצירה ולרוחניות. אנחנו משתדלות להחכים ומנחמות את עצמנו שלמרות שגופנו איננו כתמול שלשום, יש לגילנו יתרון. הוא מקנה לנו חוכמת חיים וניסיון ומאפשר לנו לפתח תחומים שבעבר לא היה לנו הזמן , האומץ או ההבנה כי מתי שהוא אנחנו צריכות לדאוג גם להפריח שממות שנשכחו אצלנו בתת מודע.

אני מודה שלא התכוננתי לכתוב מונולוג נשי כהזמנה לחצרות היוצרים, אך כנראה שאין מן הנמנע להציג את מחשבותי ואת עבודתי כאומנית בכפיפפה אחת.

*

אני עוסקת בעיקר בטכניקות קולאז' או בעברית "הדבק" . גוזרת וקורעת פיסות עיתונים, ג'ורנאלים, ספרים ישנים ושאר ניירות שאותם אני אוגרת בכל פינה אפשרית בבית-ואכן אגירה היא המינוח המדוייק: בדיוק כמו אוגר שאוסף את מזונו לימי החורף כך אני שומרת על כל פיסת נייר ליום שבו תעורר בי השראה ואזדקק לה. 

לעיתים אני צובעת, לעיתים רוקמת על נייר עיתון או תופרת את הנייר במכונת תפירה.

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני חובבת צילום מושבעת, ועם הזמן אני משלבת יותר ויותר דימויים שאותם אני מצלמת בעצמי.

אני עובדת בטכניקה מעורבת ולאחר "שהייה" ממושכת בשיטה אחת עוברת ללא החלטה מוקדמת לבאה.

מתנסה ובודקת וממשיכה ליצור.

* 

 השנה החלטתי להרחיב את ההצע ובנוסף לתצוגת עבודותי המקוריות.

מזמינה אתכם לרכוש הדפסים ממוספרים וממוסגרים בפספרטו איכותי.

וחולצות T מודפסות עם אלמנטים מעבודותי.

*

למעונינות ואעז לאמר, גם מעוניינים : סדנת קולאז' שתעסוק בתפישת הנשיות , שתערך בתאריך הכלכך "אסטטי"-יום שישי ה-11.11.11

לפרטים אנא פנו אלי אביטל בטלפון : 0528700825 או קראו בגלויה המצורפת.

אשמח ליצור ולחוות יחד איתכן בשלוש שעות של עשייה נשית.

*

נתראה בסוכות בתאריכים 16.17.18 לאוקטובר בביתי בבנימינה

הכרכום 14 ב'

מס' 9 במפת חצרות היוצרים

*

בעת כתיבת הבלוג האזנתי והתרגשתי משירו הכלכך יפה של אהוד בנאי-שיר זמני

2011
NMC

שיר זמני

חזרה

תארי לעצמך, את ואני
על אי, לנצח...
כשיש זמן לכל דבר
לכל דבר יש זמן

אי, ים תיכוני, יהודי, גלובאלי,
פתוח אל הים, פתוח לעולם
בית מעץ, פרחים בגינה,
באמצע הכפר, אמנון ותמר,
ויש זמן לכל דבר
לכל דבר יש זמן

בית קולנוע קטן, הצגות יומיות,
בשחור ולבן, מערבונים וטרזן,
שתי מסעדות, כשרות,
אחת על החוף, שנייה על ההר,
בית כנסת עתיק עם מניין למנחה,
בסגנון מעורב ויש לנו רב
ויש זמן לכל דבר
לכל דבר יש זמן.

תארי לעצמך, את ואני
מטיילים על המזח כשהערב יורד
צעירים עם גיטרות מדליקים מדורות
ואנשים באים ואנשים הולכים
כל הדלתות פתוחות
בשנות חיינו האחרונות
הנמשכות לנצח

כשיש זמן לכל דבר
לכל דבר יש זמן.

תארי לעצמך, את ואני
על אי, לנצח...

ענבים בשלכת

 הליכה סתווית ברמת הנדיב הפכה במפתיע למפגש מרתק בכרם בבנימינה.

 פגשתי את קולה סמסונוב חקלאי בוגר מקווה ישראל, בן למקימי זכרון יעקב ובעל כרמים. אדם נמרץ, בעל ידע רב וניסיון בכל הקשור לגפנים, ואולי המפתיע  והמרגש מכל, זו פגישה עם אדם שלאחר 43 שנים

של גידול ענבים, עדיין חדור התלהבות ,תשוקה ואהבה בכל הקשור לכרם שלו. כאילו זו היא לו השנה הראשונה שבה הוא טועם מהאוצר הסגלגל שאדמתו מניבה.

 יום יום אני חולפת על פני הכרמים, אך תמיד מציצה מרחוק על אשכולות הענבים ולא מעזה להכנס לשטחו

של אחר.  התהלכנו שעתיים בשמש הסתווית בין הגפנים המאדימות, ועיני לא שבעו מלראות את האשכולות הכבדים שנקטפו זה עתה והועברו ל"גונדולוה" ענקית.
 זהו בעצם מיכל מתכת ענק שהבוצרים מעבירים אליו את הענבים לפני העברתם ליקב.

כמי שבשבילה גונדולה יש רק בונציה, ,תמהתי על בחירת השם אך שמחתי על ההזדמנות להכיר כמה מושגים מתחום אחר.

תוך כדי סיור, הסיר קולה עלים מזמורות שנראו לו צפופות מדי ,העביר ממשנתו לבוצרים, התפעל מהיבול הנאה במיוחד השנה, וקטף "עוללת" ,כלומר אשכול עם מעט גרגרים

 ציפור טרף שאת שמה אינני יודעת, נחתה בשדה והזכירה לאחד הבוצרים הותיקים כי פעם, במהלך בציר ציפור גנבה  ממנו סל אוכל שהכיל שני בקבוקי מים. אם עד היום סיפורי אגדות מארצות אירופה הקרות על ציפורי טרף שחמדו סלסלות עם תכולה זו או אחרת, נראו לי דמיוניים, התחלתי לחשוב כי אולי הם לא בדויים לחלוטין.

יש המייחסים לחוטים אדומים סגולות למזל טוב או גירוש רוחות רעות , אולי אין זה מקרי כי זה הצבע שנבחר ל"חוט" שנקשר סביב הגפנים כחלק משיטת הדברה ביולוגית .

ה"חוט" מכיל הורמון של נקבת העש. הזכר שנמשך לריח, מחפש ביצית להפרות. אך לאחר שלא מצא, אין לו אלא לנטוש את הגפן ולחפש מחוזות אחרים....

לפני שנפרדנו קולה התעקש שנקח ארגז ענבים. קיבלתי הנחיות כיצד לבצור את האשכול ואיך להמנע מלהוריד גם חלק מהאצבע ,ולאחר שהציג בפנינו את מזמרת העל הותיקה תוצרת ארה"ב-שלדברי קולה "כבר לא מייצרים כאלה" -ניגשתי למלאכה.

כך בוצרים...אולי

עד היום עוד לא הצלחנו לגמור את הענבים
אכלנו, רקחנו, חילקנו וכרגע מחפשים עוד מתכונים
כי המקרר צר מלהכיל....

חג שמח!