רגע לפני....

רגע לפני פתיחת התערוכה בגלריה קיבוץ גן-שמואל

פינישים אחרונים

רגע של טישטוש לפני העברת העבודות לגלריה

מעבירים

דורית טלמון האוצרת מארגנת את התערוכה

רגע לפני התלייה



 זהו מחרתיים הפתיחה

נפגש

תערוכה "בין קריאה לקריעה" אביטל בר-און איזקוב

     ליצירת קולאז'ים הגעתי כמעט במקרה, או כך לפחות היה נדמה לי  כשהתחלתי בטכניקה זו 

 ביום גשום במיוחד לאחר ניסיון כושל לצאת לטיול צפרות משפחתי. חזרתי הביתה חדורת מוטיבציה להפיק את המיטב מיום שישי ביתי. אח בוערת ,שוקו חם ויצירה משותפת עם בנותי הובילה להשתעשעות יצירתית עם  ג'ורנאלים זמינים, עיתונים ודבק

       בקולאז' המאוד נאיבי שיצרתי באותו ערב נולד עץ והמילה דרך

    .ואכן התחלתי דרך חדשה

באותם ימים כבר הייתי בתהליך של עזיבת עבודתי בתחום העיצוב וקיוויתי לפתוח סטודיו לעיצוב ברוח

http://www.tse-tse.com/2003/anglais/  Tse Tse סטודיו

סטודיו פריזאי של שתי בחורות מוכשרות עם סגנון מאוד ייחודי

  הדרך היתה מאוד ברורה

אך הדברים התגלגלו אחרת, ומיום ליום בטרם ניתנה לי גושפנקה רישמית להתחיל בדרכי החדשה, התחלתי לעבוד על קולאז'ים

בתחילה יצרתי קולאז'ים צבעוניים ופרחוניים. הייתי מתחילה קולאז'  אחה"צ וממשיכה אותו לתוך הלילה. אחד ועוד אחד, עד היום בו עיתון הושחר, גואש אדום הותז ופסלי קדושים נגזרו והודבקו
 

" בכל מקום"



ככל הנראה היה זה הרגע בו הבנתי שסטודיו לעיצוב לא יפתח, לפחות לא   על ידי או לא כרגע

דלת חדשה נפתחה לעולם של יצירה והתמודדות אישית ,או שמא היתה זו

 אותה הדלת שנפתחה ונטרקה פעמים רבות בעבר? אך הפעם החלטתי להשאירה פתוחה ועברתי דרכה

עיקר העיסוק בעבודות הראשונות* היה ברגשות מודחקים הנוגעים במוות ושכול בעקבות מותו של אבי מס' שנים קודם לכן. שאלות הנוגעות לחייו ולחוויותיו כאיש מוסד הציפו את תודעתי ובאו לידי ביטוי ביצירה

  

"בדידות מזהרת"



לעולם שקוטלג אצלי כמאוד גברי ושוביניסטי-מוסד, ביטחון וכו "נשזרו" ילדות ונשים שבדקו את מקומן ביצירה, או היה זה בעצם מקומי



"פרט מתוך "ללא כותרת- מוזהב

הדמות הנשית תפסה יותר ויותר מקום בעבודתי והיה בי רצון עז לשלב מלאכות המוגדרות כנשיות. תפירה ורקמה "נרקמו" באדיקות בעבודות ה"נשיות".מלאכה סיזיפית מאוד כשמדובר ברקמה על נייר עיתון  ומשם המשכתי  לבדוק נדבכים שונים וחדשים בטכניקה זו

''פרט מתוך עבודה "הצבי ישראל

  זו היא לי תערוכתי הראשונה

   רגע של חשיפת עבודתי ועולמי הפנימי בפני משפחה, חברים, ומתבוננים חדשים

זוהי הזדמנות להודות "להם", שהאמינו, תמכו, ועודדו אותי להמשיך בדרך של יצירה למרות השאלות האינסופיות שעלו, הפחדים והקשיים

 

תודה לחברותי הטובות למשפחתי הקרובה ולבעלי שתומך ודוחף גם כשזה לא מובן מאליו

* הצרוף "עבודות ראשונות" יש בו מן הדרמטיזציה, שכן "ראשונות" הן ודאי לא. מאז שאני זוכרת את עצמי יצרתי במדיה זו או אחרת. אפילו קולאז'ים ראשונים הם לא. ככל שהתעמקתי יותר בשלב הזה של היצירה כך צצו מן העבר קולאז'ים או עבודות ששילבו הדבקת צילומים או גזרי עיתון על עץ זכוכית ועוד

מוקדש לאבא

תעלומת ספיידרמן...

כן ספיידרמן...

אני מתארת לעצמי שזה לא טריוויאלי להציג את עצמי דווקא דרך דמות בדיונית שקשורה באופן מסורתי יותר לעולמם של ילדים, אך השבוע בעודי עובדת על קולאז' חדש, ספיידרמן נעלם
גובהו 3 ס"מ רוחבו כ-1.5 ס"מ
      חיפשתי אותו בכל מקום אפשרי... בין העיתונים, על שולחן העבודה, ליד המחשב , בין קפלי המכנסיים ולצערי  נאלצתי שוב להפריד בין פיסות הנייר והאבק שזה עתה טיאטאתי. גזיר גזיר הפכתי כל פיסה שנראתה בגודל    מתאים. אך לשווא 

סופה של התעלומה בשבריר שנייה שבו נגלה לי קצה ראשו של ספיידרמן , במרווח שבין החלון למסילה





ספיידרמן נמצא

 

הרמתי את ספיידרמן ווידאתי שהוא חי ובריא



מעולם לא חשבתי שזה מסוג המיומנות הנדרש מיוצר
אבל זו מיומנות כמו כל אחת אחרת, כשעסוקים במשך שעותבגזירה קריעה ומיון קטעי מאמרים, דימויים או סתם גזירים צבעונים
זהו עיסוק שקיבל תנופה בחמשת השנים בהם נסעתי כל יום ברכבת מבנימינה לת"א. כפי שכבר כתבתי ברשומה קודמת, הקריאה הכמעט אובססיבית במוסף "גלריה" של עיתון הארץ שימשה כתחליף למציאות תרבותית שלא יכלה לבוא לידי ביטוי ובעודי מבקרת וירטואלית בכל תערוכה, או ביאנלה קיימים, פיתחתי מיומנות לסרוק את העיתון בחיפוש אחר משפטים או דימויים שעוררו בי השראה ובמשך השנים מצאו את מקומם בעבודותי. כיום כל עיתון, קטלוג או ספר מועמד לחיתוך וקטלוג או סתם נגנז בערמה לשימוש עתידי

עיקר עבודתי נעשית במתחם ששטחו לא עולה על 5 מ"ר
זהו סטודיו שבו ממוקמים בצפיפות שולחן, גדול יחסית לסטודיו, מדפים עמוסים, לוח שעם גדול, פטפון, תקליטים ועשרות עיתונים וג'ורנאלים

שם באואזיס הקטן שלי אני יושבת

יוצרת. קוראת עיתונים. שומעת תקליטים (בעצם אירגנתי לי סטודיו רק בשביל לשים שם פטיפון

העבודה שלי בד"כ מאוד אסוציאטיבית. קצת כמו משחק אסוציאציה שילדים משחקים בו

זה מה שעושה לי את זה... אין סוף אפשרויות של יצירה

בימים אידילים העבודה על קולאז' חדש מתחילה בחדר עבודה מסודר
Tabula Rasa

שולחן פורמייקה לבן נקי, ריצפת בטון אפורה שטופה

משפטים ודימויים שאינם בשימוש מוחזרים לקופסאות ממוחזרות

לעיתים ריבוי הדימויים מציף, תרתי משמע. אני טובעת בים רעיונות ועיתונים, מתחילה עבודה, עוברת לבאה , גוזרת דימוי מקטלוג של טיול שהורי שמרו, ועוברת למוסף "גלריה" של היום. מתחילה עבודה על קרטון של משולש פיצה וגוזרת כותרת מאינציקלופדיה ישנה. וכך נערמים להם על השולחן ועל ריצפת הבטון אינסוף דימויים
ומילים 

ספיידרמן (או כפי שקראתי לו בטעות בתחילה "סופרמן") מלווה אותי מזה ימים אחדים. הוא עובר בין עבודותי

 האחרונות ומתרווח 



בודק אם ישמש למטרה שלשמה נקרע מסביבתו הטבעית, ויגלם את תפקידו כ-סופר הירו גברי

בעבודה האחרונה שלי (העוסקת בבדיקת הדימוי הנשי) או יכנס לאחר כבוד לניילונית מקוטלגת עד שאזכר בו שוב בעבודה אחרת

 

ספיידרמן בודק מה קורה בקולאז האחרון שלי
פרט מתוך הקולאז



After all

To paste or not to paste
This is the question







מגזין תרבות-" בין קריאה לקריעה" תערוכה בגלרית קיבוץ גן- שמואל 2011

Chocolate Dipped Strawberry

תות טבול בשוקולד




תותים מתוקים ויפים

*


אחד הפינוקים היותר אסטטיים וקלים להכנה שאני מכירה

 תות טבול בשוקולד

כמה פשוט

*

על כל חבילת תותים גדולה

חפישת שוקולד מריר

רצוי 70% מוצקי קקאו

*

ממיסים את השוקולד  ב

Bain Marie

הווה אומר שמים קערה מעל סיר מים רותחים

יש לשים לב שהקערה לא תיגע במים

ובוחשים עד שהשוקולד נמס

אוחזים בקצה התות שנשטף ויובש

וטובלים בשוקולד

בתיאבון...



השלב הכי מתוק

הגיע החורף...מרק גזר עם ערמונים

אדמה רטובה, חמציצים שזה עתה נבטו ואח בוערת זה בדיוק זמן מתאים לאכילת מרק חורפי

 אחד המרקים האהובים פה בבית, במיוחד על בתי הקטנה הוא מרק גזר

הגירסאות משתנות  מדי כמה חודשים אבל הבסיס זהה בכולם

הפעם החלטתי להעשיר את המרק ובמקום תפוחי אדמה הוספתי ערמונים

מצרכים

*

חמאה גר' 20

כ-4 כפות שמן זית

 שלושה שיני שום

בצל בינוני אחד

חמישה גזרים גדולים

חתוכים לפרוסות גדולות

כליטר מים רותחים

.......

חבילת ערמונים קלופים
ניתן לקנות ערמונים קלופים ומבושלים
ארוזים בוואקום
.........

צרור כוסברה קטן

מלח פלפל
   *  

 אופן הכנה

מחממים בסיר את שמן הזית והחמאה

פורסים את השום ומטגנים קלות בסיר

מוסיפים את הבצל

לאחר הזהבה מוסיפים את הגזר 

 מוסיפים מים רותחים כך שהנוזל יכסה  את הגזרים ועוד כשני ס"מ

לאחר רתיחת המרק מנמיכים את האש ומבשלים כעשרים דק' עד שהגזר מתרכך

מוסיפים את הערמונים והכוסברה, ממליחים ומפלפלים לפי הטעם

ומבשלים עוד כרבע שעה

טוחנים בבלנדר 

*

 ניתן להעשיר את המרק בשמנת  לקראת סוף הבישול

למי שזה כבד מדי אפשר להזליף כמה טיפות שמנת לטעם ולקישוט לפני ההגשה

לאוהבי ערמונים לשנות את היחסים בין כמות הגזר לערמונים

*                                                                                 

בתאבון

 






Home Sweet Home

                                                       HOME SWEET HOME

 Hi my name is Avital Baron Izackov and I live in a small House in a town named Binyamina,
with my husband Gil and two daughters; Zohar (which means shining, glorious) & Noga (the star Venus in hebrew).

As you can see the Greek Isles had quite an  influence on us while planning our home.

Building a pseudo-Greek house is not entirely "kosher" when you're an Interior Designer, with  a pretentious agenda of building and designing according to a general awareness of ones local motifs.
I Could  write about different architectural and design motifs which influence all the coastal countries of the Mediterranean area, and as so my  house "Greek or not" is totally Mediterranean....
But Hey it's my home... and Since at the moment I'm not a resident of a Greek island, I might as well live in a pseudo-greek house and enjoy my vacation here at home in Israel .So let's leave it as it is and Enjoy a visit to my house.

Wellcome-ברוכים הבאים



our front porch is one of my favourite places

I took some photos of my home just as I felt the autumn wind flowing from the north, the heat became moderate, and autumn clouds floated through the clear blue sky. It felt for a moment as if it will actually Rain. But...it didn't!

Every morning I sit outdoors eating my breakfast , writing, and sometimes if it's possible working on the couch which I absolutely adore. My friend Stephanie indulged us with this super couch. (check out her super blog  http://annastephanie.wordpress.com). 

my alternative greek coffee shop, with Italian coffee...

a garden within a garden

Sitting on my couch I have an Ideal view; The garden which in the morning is so quiet you can hear the bees hum....and the sky. Sometimes I just stare at the clouds, It's quite meditative.

clouds and meditation

our cosy living room






Thats all for now.....
will add more photos later



 



 

כתבה במקומון פרדס-חנה זכרון

לאחר חצרות היוצרים פנה אלי כתב נחמד מהמקומון של זכרון ופרדס חנה

היה ראיון טלפוני, נשלח צילום שנשלף בדקה התשעים

 והנה כמה נחמד, התפרסמה כתבה במקומון

 



תודה לדנה קרוטמן בת ה-7
שצילמה את התמונה

 

A foggy morning

Once upon a time there was a strange planet.
Its name was Planet Earth.
Once, children at school were taught there were four seasons : autumn, winter, spring and summer.
Well I think they were all misinformed.
December is only two weeks away and here in my very controversial, strange and complicated Homeland Israel, the weather can't make up it's mind too.
It's shinny and hot; an average of 28 c degrees.
The only difference between now and Real summer heat is the lack of humidity and 10 degrees less.
Thank god for that!
This morning I woke up at 5.40 preparing my self for a morning walk.
Every thing seemed as ordinary as could be; my husband had already sneaked out of the house for his morning ride, my daughters still asleep, and as usual the cats inside and outdoors sensing a movement in the house swiftly lined up outside waiting for their very early breakfast, which in their case I'm not really sure which fast they "broke", since they are constantly eating...
Anyway as I closed the door, leaving  my cosy warm home behind me, I realized the street was covered with a soft blanket of grayish fog...The temprature had dropped radically (probably 26 c instead of 28 c....) and out of the fog, a roaming sound introduced the appearance of our Toyota pickup truck.

With who else but my disappointed cyclist husband who due to the very dense fog returned home from the wood, with all his accumulated adrenalin still pumping in his blood.



Haerez St 6.15 friday morning

A foggy playground 6.15 friday morning

a sunny playground 2 hours later




 



כפרפרזה על עצמי ועל רכבת ישראל The Darjeeling Limited

"what's going on?"

"I guess the train is lost"

"How can a train be lost, it's unreal"

משפט מהסרט   The  Darjeeling Limited -Wes Anderson 

 המסע האישי שעברתי בחמשת השנים האחרונות יכול ,לפרקים, להיות משול  להלכי הרוח המשתנים ולעיתים

הבלתי אפשריים בנסיעותי ברכבת. חמש שנים של נסיעות לעבודה בין בנימינה לתל-אביב זימנו לי כ-480 נסיעות לשנה ברכבת ישראל.נסיעות שכמו בחיים, יש בהם מכל טוב, ומה שלא אכתוב אינו מתקרב לקצה קוצה של המציאות ברכבת ,יעידו על כך נוסעי הרכבת הקבועים.. . שמחה, רעשים, הרהורים, עצירות, הכרויות, פרדות, כעסים, צעקות, חידושים והרבה מונוטוניות ונופים. לשעת הנסיעה היתה בהחלט השלכה על הלך הרוח ששרר ברכבת...

השעה 6.50
נסיעות הבוקר המוקדמות, התאפיינו בשקט יחסי.

עירפול החושים הכללי של מרב היושבים, ובכללם החיילים המנמנמים, איפשרו להתחיל את היום בשיחה רגועה,
החלפת חוויות שקטה על יום האתמול כשברקע עטיפות מרשרשות של סנדביץ נפתחות, ריח טונה מבחיל את הקרון. חיפוש מקום ישיבה אלטרנטיבי של חברה בהריון משנה את המומנטום, ומכניס עניין לשקט המדומה.
א. קמה מהכיסא לחפש מקום בקרון צפוני, ג. נכנסת אף היא לפעולה ובודקת את מצב הקרון הדרומי, לא , אי אפשר לעבור המזגן לא פועל, החלון היחיד בקרון פתוח ויושבי הקרון מנסים כל אחד בתורו לשאוף מעט אויר מהביל של חודש אוגוסט. מה קורה בקרון הצפוני שואלת ס. עם שקית הקאה מוצמדת לפנים, המזגן משמיע קולות של מנוע מקרטע, אי אפשר לעבור. צוות הבנות נכנס לפעולה, אין ברירה חייבים לעבור, אולי נשכנע חייל מנומנם מקצה הקרון לעבור במקום ס., לא זה לא בא בחשבון  1. הוא וודאי לא יניע איבר מחשש שיחשבו שהוא ער  ובטעות יצטרך לקום   2. זה יגרור תגובה נרגנת מנוסעי הקרון על ההפרעה בשעה כה מוקדמת.
טוב מילא הנה תחנת הרצליה ברקע, כבר מגיעים, תודה לאל ס. לא הקיאה. הנסיעה הייתה חלקה ושקטה הגענו בזמן לתחנת ת"א מרכז, איחרנו רק ב- 10  דק' , בריצה קלה נוכל להדביק את הפער ולהגיע בדיוק בזמן לעבודה.

השעה 15.20

נסיעות אלו עמוסות יותר ומתאפיינות במפגשי אמהות עייפות , עם תיירים עמוסי חוויות שזה עתה חזרו מנתב"ג והעמיסו את כל כבודתם,ובכללן מזוודות, עגלות מתקפלות, שקיות בשמים מהדיוטי פרי, נעלי ספורט, מיקרו חדש, וכמה זאטוטים מיוסריםעל עשרה מושבים. הפרברית מאחרת....או הנה מגיעה המהירה, אה, לא זו הישירה לחיפה. מפטפטים, על בקבוק מים, פוגשים מכרות, לצידנו חבורת תיכוניסטיות מצחקקות ומשמיעות מוסיקת פופ עכשוית ו "מה זה מגניבה" מהפלפון הורדרד "cloudy pink"...מחכים, נעים לעבר העמוד המצל על הרציף.
החייל לידנו מדליק סיגריה, עוברים לעמוד הבא, אשה צועקת בפלפון בקולי קולות מספרת לקוזינה שלה על הבוס החדש שקיצר לה את חופשת הקיץ ועכשיו היא תקועה בלי פתרון לששת ילדיה.
הרכבת מגיעה, כולנו נכנסות למצב הכן, ההימור על מיקום דלת הקרון בעת עצירת הרכבת הוא קריטי פה, כמעט בין חיים למוות, כולנו בהיכון ממוקדות וכאילו בנונשלנטיות עם הגעת הרכבת נכנסות לריצת עמוק לעבר הדלת,
אין מקום. עומדים. הרכבת מאיטה . מה היא מאיטה, הפסים פנויים, אין תחנה באופק... הכרוז מכריז "אנו מתנצלים" (ממש) "..עקב מפגש רכבות הרכבת תתעקב במס' דקות" ,עכשיו אנחנו כבר מנוסות יודעות שמס' דק' היא אמירה פיקטיבית לחלוטין שמשמועתה עיקוב של בין 5 דק' לחצי שעה ויותר. הפלפונים נשלפים קוד אדום כהה, אבל כהה מאוד יוצא לפעול, תכניות החרום להוצאת הילדים מגנים ומצהרונים מופעלות...אה אזעקת שווא ממשיכים,  "רכבת ישראל מתנצלת על העיקוב, כל הנוסעים לבנימינה וצפונה ירדו בתחנת חדרה ויעברו לרכבת המהירה" אופס, הרכבת פספסה את הרציף, מאבטחי הרכבת נרתמים לעבודה, ראשונה תרד יוכבד בת התשעים, בסולם החדיש של חברת הרכבות, היא תרד והם שאומנו לכל מצב חרום, יתפסו אותה שניה לפני שתעוף בפליקלק לאחור על החצץ המעודן הסמוך לרציף. טוב ירדנו כולנו בשלום עלינו על רציף חדרה, ולאחר שירדנו ועלינו לרציף מס' 2, התברר כי לשם יועדו רק הנוסעים חזרה לת"א.
לבסוף לאחר איחור של בדיוק 29 דק', זמן תיקני המתוזמן היטב בין נהג הקטר והנהלת הרכבת כדי להמנע מתשלום כרטיס פיצוי על האיחור, הגענו חזרה הבית לבנימינה.

סרטו של הבמאי  The Darjeeling Limited " : Wes Anderson " רצוף ההתרחשויות והתהפוכות מתאר את מסעם האישי של שלושה אחים בחיפוש אחר אמם האובדת. 
הסרט מתרחש אומנם הרחק מאיתנו במרחביה האינסופיים של הודו אך המפגשים והנסיעה, ההזויוה
לעיתים ברכבות, החזיר אותי לרגע להתרחשויות ותהליכים הזויים אף הם בנסיעותי המתמשכות ברכבת ישראל.
מס' משפטים מה "trailer" או "בקרוב" של הסרט שיעשעו אותי מאוד בהקשר של הדמויות המוצגות ושל מנטרות טיפוליות.

 I think we have a chance to make this, kind of a life changing experience, and I think we need it

"I want us to be completely open and say yes to everything, even if it's shocking and painfull"

מוזמנים לראות את ה"בקרוב" של הסרט בלינק הבא

http://www.youtube.com/watch?v=aO1bYukdvLI

" mixed media"נפתח חוג אומנות וציור בטכניקת קולאז' ו

נפתח

 "mixed media"  חוג אומנות וציור בטכניקת קולאז ו

 :  למבוגרים

 

אביטל בר-און איזקוב 

 אומנית ,מעצבת ויוצרת במדיות שונות

בוגרת החוג לתולדות האומנות וספרות צרפתית באוניברסיטת ת"א
הסדנא" ת"א לימודי עיצוב"  

רישום אצל אבינועם קוסובסקי

לימודי מולטימדיה

מזמינה אתכם לחוויית יצירה וגילוי עצמי דרך טכניקות הקולאז
 מדי כמה חודשים נפגוש בסטודיו יוצרים נוספים שיוזמנו להעשיר את מיומנויותינו: ריקמה, צילום ועוד

ובנימה אישית....

 לעיסוק היומיומי בטכניקת הקולאז' הגעתי ממש במקרה......

ביום שישי סוער וחורפי במיוחד, לאחר ניסיון רטוב לנסוע לאגמון לחזות בעגורים
מצאנו את עצמנו בבילוי משפחתי רגוע וביתי
האח בוערת, השוקו נמזג לספליהן של הבנות, יושבים סביב שולחן היצירה

ומתחילים לצייר ולהדביק
אמנם לא הייתה זו הפעם הראשונה שעסקתי בקולאז', הדבקות אלו ואחרות השתלבו ברבות מעבודותי
אך הישיבה עם הבנות באווירת יצירה, שלצורך העניין נכנה אותה כ-"לא פורמאלית", איפשרה לי להתחבר לתחושת
שחרור מעצם הקריעה והגזירה של ניירות והדבקתם באופן חופשי על נייר , כמעט כמו ילד תם
ההנאה מ"גילוי" הטכניקה הזאת פתחה בפני עולם של יצירה עשיר ורב גוני

ובאמצעותו יצאתי למסע של גילוי עצמי והתנסויות חדשות

התחלתי בעצם "לצייר" בהדבקת נייר ולעיתים גם עם חוט תפירה או רקמה
חרוז התגלגל לו לעבודה , טקסטים ומשפטים שנאספו מזה זמן מה שולבו גם הם, צילומי ילדות וצבעי תבליט
הפכו את העבודות ליצירות מעמיקות ואישיות

החוג יתקיים בימי שני בין השעות 9.00-12.00

בסטודיו של סטפני , הנבטים 7 כרכור
http://annastephanie.wordpress.com/

פתיחת החוג ביום שני 18.10

ובימי רביעי בין השעות 9.00-12.00

בסטודיו שלי ברח' הכרכום 14ב בנימינה

פתיחת החוג ביום שני 20.10

עלות החוג 250 ₪ לחודש כולל חומרים

-ניתן לתאם סדנאות קבוצתיות

פרטים : אביטל בר-און איזקוב טל : 052-8700825

                      

                                            

צילום עבודה בתהליך
2008

חצרות היוצרים בנימינה

המעבר ממרכז הארץ לבנימינה לפני מס' שנים הפגיש אותי עם פרויקט חצרות היוצרים .

היו שנים בהם התאפשר לי להסתובב בין אומנים ויוצרים, להתפעל, להתבונן ולהתקנא.

ושנים שדהרנו בטנדר שלנו ברחבי הערבה, הנגב ומדבר יהודה, נושמים אויר מדברי ומחפשים מקורות מים מרעננים בחום הזהוב.

השנה גם אני פותחת את ביתי ובלפסוס פרוידיאני כמעט כתבתי... את ליבי

אכן חשיפת עבודתי כאמנית קולאז'ים במקום מגורי חדשה עבורי ומזמנת מפגשים, מבטים ופרספקטיבות

חדשות, רגע לפני התערוכה שלי בגלרית הקיבוץ בגן  שמואל בפברואר.

 http://www.kibbutzgallery.org.il/about_gallery.asp?page_id=175&gallery=193

"Icon woman" 2009
גזרי עיתון, גזרי ג'ורנלים, צילום מודפס, צבע אקרילי,צבעי תבליט , חוט תפור על נייר עיתון

                         

כמו בכל יצירה גם ההכנות לחצרות היוצרים זכו למלוא המחשבה התכנון והתעוד.

 וכל מי שהיה שותף לעשייה תועד בעל כורחו...

  חברי הצלם המוכשר אלדד רפאלי,

  שאחר עבודתו אני עוקבת מאז שנות העשרים ... שלי.

  http://www.eldadrafaeli.com/

הממסגרת המאוד מקצועית מיכל מר שלשמחתי חזרה לא מכבר מחו"ל ופתחה מחדש את

 הגלריה הותיקה "כנראה" והזמינה אותי לשיח ארוך בסטודיו המדהים שלה לקבלת החלטות מסגור גורליות פלפון: 054-5894403 המייסדים 29  זכרון יעקב

 וגילי אשל, אותו אני מכירה מאז הולדת בתי נגה, שהוזמן לתרום ממיומנויות הפיסול הסביבתי שלו,

 לצקת סוף סוף את התעלות החשופות בפטיו. 

הן המתינו  בסבלנות  "come rain or shine..." אי אלו שנים לרגע המתאים בו  יתמלאו ביציקת בטון

 בתוספת חלוקים וכפיסי עץ שנאספו מכל קצוות העולם.

 http://www.gilieshelart.com/

 http://www.gilieshel.com/





                     

*

הנכם מוזמנים לביתי לפגוש, להתרשם,

 לשאול לנשנש ולרגע להתחבר לעולמות  אחרים.

   *    

אביטל בר-און איזקוב

הכרכום 14 ב

מס'  במפה3

ראה קישור

http://www.bin-ada.co.il/tfasim/hoveret_s_1.pdf

Happiness to us all

and joyful holidays

http://www.youtube.com/watch?v=lMPRGtLpbRI



Shana Tova- על "שנה טובה" אחת ו"פטיש" לתהליכים

שנה טובה ומאוד מתוקה

Shana Tova

*

**

The making of...

במהלך שנות היצירה שלי, פיתחתי "פטיש"* לתעוד תהליכים. 

התעוד אמנם אינו מדעי , אך בהחלט משקף לפחות מס' שלבים בעשייה.

ישנם תהליכים בו התיעוד המצולם עקבי וברור, אך ישנם אלו בהם מתערב שלא מרצון פולמוס היצירה ומשכיח בשיטתיות את כל תכניותי. במקרים אלו אני מוצאת את עצמי כמובן ללא כל תעוד ממשי ומצטערת על חוסר העקביות שלי.  

לא רק האמנות זוכה לתעוד.

חביב עלי במיוחד תעוד שלבי אפייה והכנת מתוקים למניהם.

אפיית טארטים של פירות העונה זוכה לתעוד מכל זוית אפשרית, כולל מקרה מאתגר במיוחד של טארט שוקולד שקדים ואגסים שתועד מבוקר ועד ליל (עקב ריבוי השלבים ...) ולסיום קיבל הטראט שוט מכובד לצד צילום המתכון המקורי בעיתון. ריבות בטעמי לימון, תפוז,פטל וגויאבה,הופכים לחגיגה צבעונית כאשר כל פרי משאיר את חותמו הייחודי בהר מושלג  וצחור של סוכר. 

וכך נערמים להם צילומים אינסופיים של תהליכים כאלו ואחרים....

תהליך העבודה על קולאז' העוגות החל עוד ברשומה הראשונה שלי.

הרצון להציג את ריבוי האפשרויות שעמדו בפני לאחר עזיבת עבודתי תואר כדימוי של ילד העומד נרגש מול חלון הראווה השופע כל טוב בחנות ממתקים, רק שאצלי חלון הראווה היה של קונדיטוריה צרפתית משובחת-patisserie.  מאחר ולא התאפשר  לי להכין את הקולאז' עבור אותה הרשומה, החלטתי שריבוי דימויים מתוקים ומסוגננים עד לכדי קיטצ' ורדרד ומתקתק, ישתלבו נהדר באיחולי שנה חדשה ומתוקה. לכן אספתי החומרים והתחלתי לבדוק רקעים מתאימים. מציאת הרקע לא היתה מובנת מאליה. הרצון "למתק" את הברכה הניע אותי לבדוק מס' כיוונים. כפי שניתן לראות במס' עבודות שלי, רקעים עם טפטים חביבים עלי במיוחד, ובקולאז' הנוכחי היה בי רצון לשלב פסים לבנבנים של  קצפת. נקנה מיכל קצפת בטעם מלאכותי במיוחד למשיכת הפסים ולצילומם, נמזגו לשקית פלסטיק עם פייה מקצועית גואש בעירוב חומרים מקשים אלו ואחרים, אך התוצאות לא היו מספקות.

עורבבו צבעים....

...ונצבע דף ורוד כמו צמר גפן ביריד 

 הרצון "למתק"** את הברכה כמוהו כרצון להמתיק את השנה

שעוד רגע קט תתרווח לה במפתן ביתי

עם קפה וטארטלט.

אך כמו כותרת העיתון, המציאות ממהרת

.להעיר אותי מעננים ורודים ורכים 

.הרקעים הקודמים נזנחים לטובת רקעים חדשים

גזרי העיתונים מודבקים לדף חדש ולבן.

צבעי גואש וצבעי תבליט זהובים וכסופים

נלחצים משפורפרות ולרגע קט כמו קונדיטורית מקצועית

אני מקשטת ומעטרת את גזרי העיתון

ומפיחה בהם חיים מתוקים...

שנה טובה לכולנו

*fetish 

**ספרו של מאיר שלו "רוני ונומי והדב יעקב" הינו אחד מספרי הילדים החביבים על בנותי ועלי.  

   לא רק הסיפור והדמויות משעשעות ומהנות אלא גם ובמיוחד שעשועי הלשון  שתמיד מצחיקים את כולנו.

  "נומי סופלת חלב ורוני מצה מיץ

    כי מיץ אף פעם לא מחליב

    אבל חלב מחמיץ

    אמא ונומי ממתיקות בדבש, אבא ממתיק באמא,

   רוני כף חרדל שלמה מחרדלת פנימה."

Read or Torn

5 years of endless train rides to work, between Binyamina and Tel-aviv, led to an obsessive reading of the cultural section of the "Haaretz Newspaper":Galeria- as a mean of escapism.
I virtually visited almost every exhibition I read about in those years, in Israel and abroad.
While day dreaming on the train I went to all the festivals, shows, dance performances, Biennales, Triennales and Quadriennales...
But of course only virtually.
The hectic mother/wife/working combination didn't leave much time for the live show.
I was "deflated" of time and energy to visit a REAL MUSEUM, while my bag "inflated" and became a living  archive of all read and unread newspapers.
It took quite a while, but eventually I began visiting  those "chosen exhibitions" myself.
Well not many of them , but still, I felt a change of wind and the desire to experience this change, which was nurtured for quite a while, was at last out there in the open.
This led to my first collages....
They were very decorative and naives, mostly flower motifs.
Quite quickly the naive and cheerful themes were replaced with issues I had been consciously avoiding for quite a while; death, secrets, fears....

I still kept commuting by train for quite a while, reading and tearing those bits and pieces I needed for my work. There were days I had the patience and time to read about other peoples lifes and deeds, and days  the headlines and images where enough to be inspired from.
The newspaper was gradually dissected into pieces or scanned for the right motifs which were all put aside for the inspiring moment .
Old  encyclopedias,  museum catalogues, design magasines and especially Art books-including the one that was thick enough to be used as a sofa leg-were all at great risk of being cut, torn and hid in various recycled boxes.
Every headline and text eventually bore a life of it's own regardless of it's previous one, and as such was torn and sticked to my collage with a new conotation...

"Untitled" 2010
Newspaper and Book clippings.
gouach and relief painting on Newspaper
16.5 cm/28.5 cm