רשמים מהמיצב "טעם של זכרון"- ננעל ביום שבת ה-22.6 בשעה 14.00

רשמים מצולמים מהמיצב שאני מציגה בגלריה שיתופית "אנו" בבנימינה

A taste of memory-an art installation about food and childhood טעם של זכרון-מיצב על זכרונות ילדות ואוכל

כבר זמן מה, אני מתכננת לכתוב פוסטים מפורטים על התהליך שמלווה את הקמת המיצב הזה, אך לצערי למרות שהיה לי זמן רב להתכונן, כמו תמיד הכל מתנקז לרגע האחרון וכרגע זה נראה כמשימה בלתי אפשרית.

תוך כדי כתיבה התחוור לי ההגיון במה שניתן לכנות "ההתמהמהות" שלי. הבנתי כי היא מהווה  חלק מתהליך המאפשר להגיע לקראת קו הסיום כשהרעיונות והיצירה בשלים ומזוקקים יותר.

דבר שכנראה לא היה מתאפשר אילו הכל היה כבר מוכן לפני חודש...

את המיצב מלווה השפית אפרת זהר לבקוביץ, אותה  הכרתי כשפתחה פה בבנימינה את בית הקפה הנהדר "טרטין". אפרת היא קונדיטורית מוכשרת ויצירתית שמנחה גם קבוצות ומטפלת בבישול.

רק כשנפגשנו בפעם הראשונה לשיחה הבנתי כמה השידוך איתה מושלם עבורי.

לא רק שאני מקבלת ליווי בתחום הקונדיטוריה הצרפתית שבה עוסק חלק ניכר מהמיצב, אלא גם טיפול תרפואיטי צמוד בכל הקשור לזכרונות הילדות והשלכותיהם.

הרבה מושגים עלו במפגש, מסע, זהות, תביעת האצבע המשפחתית, חיים בוואקום, בישול בוואקום ועוד רבים.

אני מודה שלא להכל התחברתי ולמרות שהיה לי ברור כי " מסע " הוא מושג מפתח, לקח לי זמן רב להפנים כי אכן אפרת צדקה. לא רק שתהליך הפקת ויצירת המיצב המאוד מורכב הזה הוא מסע אלא גם התהליך הנפשי המלווה אותו, דרש עבודה עצמית מרובה והיה טריגר לחקירה צולבת של אימי באשר לזכרונות הקשורים בי ובנו כמשפחה, ועלכך אני מודה לאפרת.

זהו להפעם...

בפעם הבאה...

גלריה שיתופית "אנו"

ושיתופי פעולה

" The audience is invited " The Video

    " הקהל מוזמן    *  The audience is invited "

  Avital Baron Izackov    I   אביטל בר-און איזקוב     

לצפייה יותר מוצלחת בוידאו אנא כנסו לקישור

please enter the LINK

http://youtu.be/m-EjCPqUj8I

הקהל מוזמן  לראות/להביט/להתבונן/לא להתבונן

הקהל מוזמן  להגיב אל מול ההבעה/לא להגיב

הקהל מוזמן  לחייך/לכעוס/לבכות/לתהות

הקהל מוזמן  לרקום/ לרקום עם שותפ/ה העומד/ת בצידו השני של הבד/לא לרקום

הקהל מוזמן  להשתמש במספריים ולגזור את החוטים שרקמ/ה/ לפרום חוטים שעבד/ה איתם

הקהל מוזמן  בהחלט לרקום על הדימוי המודפס

הקהל מוזמן  להיות שותף ליצירה שלי

The audience is invited to see/watch/observe/not to observe

The audience is invited to respond towards the expressed emotion/not to respond

The audience is invited to smile/get angry/cry/wonder

The audience is invited to embroider/to embroider with a partner standing on the other                           

                                      side/not to embroider

The audience is invited to use the scissors to cut the thread/to unstitch the thread he/she             

                                      used

The audience is invited embroider on the printed image

The audience is invited to take part in my work.

                                                                          

           * Sharing an auto portrait   אוטופורטריט שיתופי                      

        אנא כבדו את מחוות השיתוף   Please respect our mutual work 

עבודה זו הוצגה בתערוכה בנושא שיתוף ב"סוכת האמנים" בנימינה

 This work has been exhibited in the exhibition named  "sharing"  in the "Artists Suka" ,Binyamina

במהלך התערוכה תעדתי את ההתרחשות ליד העבודה בכדי לבחון את מידת השיתוף של הקהל.

  During the exhibit I filmed the buzz around my work in order to see if there would be any cooperation.

שמחתי לראות שבשלב מסויים הייתה התקהלות רבה, שבהילוך מהיר הזכירה לי כוורת דבורים...

I was pleased to see that at a certain point  many people "hovered"  around the work. It reminded me of a bee hive...

music in the video by  Rimsky Korsakov "Flight of the bumble bee"

עוד יומיים תערוכה בנושא :שיתוף -Sharing: an upcoming exhibition

Detail from my work  "The audience is invited *פרט מהעבודה  "הקהל מוזמן

Exhibition  held in the new communal Art space initiated by the "Sukkah". 

Grand opening 6/9/12 at 19.00

 אוטופורטריט שיתופי *

 sharing an auto portrait 

Two exhibitions .100 km apart-שתי תערוכות במרחק 100 ק"מ

2 תערוכות עם עבודותי מוצגות במרחק 100 ק"מ האחת מהשניה.

האחת תערוכת יחיד בתיאטרון ירושלים- גלריה שופן. תוצג עד ה-17.6 כולל.

השניה, תערוכה קבוצתית בשם "Links" "בגלריה לאמנות עכשוית" בכפר ויתקין. תוצג עד ה-6.7

2 exhibitions with my work exhibited 100 k"m apart.

One: solo exhibition in the Jerusalem Theatre- Chopin gallery. Opened until the 17.6

The other: A group exhibition named "Links" at the "Hangar for contemporary art" gallery

in kfar Vitkin. Opened until the 6.7

 2 תערוכות, כל אחת והאווירה שלה.

 בירושלים. חיבור להווי התרבותי המקומי. אנשים הולכים להצגות וקונצרטים, נעצרים בגלריות, יושבים לדקה על הכורסאות המרופדות וממשיכים הלאה.

מבנה בטון עם פיסול מובנה של יחיאל שמי. עיצוב של שנות ה70, שטיחים אדומים ותאורה מסוגננת בצורות של "מולקולות".

המשפחה הירושלמית שלי שמחה שאני מציגה בעירם. אני מדברת בפתיחה על החיבור לירושלים, לאהל משה, לשכונת הבוכרים, למחנה יהודה. משפחות ששרשיהם נטועים חזק בהווי המקומי עוד מהמאה ה-19.

האווירה ב" האנגר ל..."  תואמת את שם המקום. לופט ממוקם מאחורי בית-אזור הלולים לשעבר. ריצפת בטון חשוף, תאורת נאון. הילדים שמחים לשחק בחוץ. הם הפכו קונסטרוקצית מתכת לבית עץ...אווירה פסטורלית. בתערוכה מוצגות עבודותיהן של אמניות. כל אחת עם הטכניקה והאמירה שלה. מפגשים בין האמניות ובינן לקהל המבקרים שהגיעו. עבודותי מקבלות מהות אחרת. הן מתקשרות עם העבודות שתלויות לצידן. הן נהפכות לחלק משלם....links 

2 exhibitions, each one with it's own unique atmosphere.

In Jerusalem. I'm connected to the unique Jerusalem culture. People going to see plays, listen to concerts. They stop in between to see an exhibition, sit in one of the galleries on an upholstered sofa, and continue on.

The concrete building, with it's sculptural elements by Yehiel Shemi , inaugurated in

1971 is house to my work now.

My family whose roots are interlaced with this city since the 19th century, are glad I'm exhibiting in their city.

The atmosphere in the "Hangar for..." suits it's name. A hangar- a cool lofty feel. Concrete floors and neon lights. A pastoralic vibe outside. The children use a metal construction as  a tree house...The work exposed is of women artists. Each one with her own saying and technique. My work has now a different life, it is part of a "whole" canvas of different works who are linked to each other.. "Links"

 

ביום שישי 25.12.12 פתיחה של תערוכה קבוצתית בה אני משתתפת

התערוכה שלי בתיאטרון ירושלים .My exhibition in the "Jerusalem Theatre"

It's 00.20 and I'm working on my C.V. + the list of names for my work. I think I'll call it a day...or not...

Suddenly I realise my exhibition is due in a week and I haven't sent even one invitation.... Lucky it's exhibited at the same time as the "Israel Festival " so it may be exposed to a larger audience....

I Like giving my work names. Most of the time it completes the ideas that aren't always obvious in my art work: "Clear blue sky"..."James bond Is alive and well"....well I'm not really sure it allows the audience to fully understand my own associations but still I have fun naming my work.

 I just like "words". I like to analyse their meaning. I often search for the meaning of a certain word I just "encountered" and since I speak several languages I try my luck in understanding the meaning of it ,by various associative techniques. At times I'm lucky and I "pull"  the right meaning and at others I realise my associations swept me into an imaginary world of  meanings...

Well...were was I?

"Out of Context"? Is it a coincidence I chose it as the name of my exhibition?

context [ˈkɒntɛkst]

1. the parts of a piece of writing, speech, etc., that precede and follow a word or passage and contribute to its full 

2. the conditions and circumstances that are relevant to an event, fact, etc.

[from Latin contextus a putting together, from contexereto interweave, from com- together + texere to weave, braid]

Collins English Dictionary – Complete and Unabridged © HarperCollins Publishers 1991, 1994, 1998, 2000, 2003

meaning it is unfair to quote out of context

I really like this explanation for the word "context". The fact that "texere" means "to weave" in Latin is exactly what I do in my work. I take all the images and words that I cut out of their primary context (images in newspapers books catalogues...) and try to weave them into a coherent work.

Most of my childhood I sort of felt "Out of context". Not an unhappy "out of context" but still out.
Although my father was a Diplomat and we lived abroad, it was clear to me I was Israeli. Israeli in my roots, my state of mind, my way of percieving life. At home we spoke in Hebrew .We lived an Israeli-Jewish life as a family , whereas outdoors we spoke English, Italian, French. We read signs  in foreign languages and ate all sorts of strange food. 
We visited Museums, Churches, Lakes ...We  spent time with French or Italian speaking aquaintaces, and befriended children who stopped in front of a niche with a Madonna and crossed themselves, run away from the angry concierge that spotted us treding on the grass...
yes, "I feel out of context" is the right expression.
Or was I ever "In Context"??

מגזין המושבות "בין מציאות למציאות"- הסוכה בנימינה 2012

"Between Realities": My new exhibition in Binyamina

לכל חברי ומכרי

אשמח לראותכם בין אורחי בפתיחת התערוכה החדשה שלי

Opening reception : 26.1.12 - 20.00  -"Hassuka" Gallery-  Hamelacha st. 6 Binyamina

 *

אביטל בר-און איזקוב

אמנית ויוצרת בטכניקת קולאז' ובטכניקה מעורבת.

חיה ועובדת בבנימינה

"עיקר עבודתי נעשית על נייר עיתון ומגאזינים. זהו המצע המשקף את מהות היצירה שלי. חיבור ליום יומי, למציאות למוות ולחיים, במקביל מחיקת העכשווי ע"י צבע והדבקות נייר והפיכתו למציאות חדשה המתייחסת לאוטוביוגרפיה ולראיית החיים שלי כפי שהיא "מסתננת" מתוך התת המודע אל היצירה.

בעבודותי, מוטיבים רבים השזורים האחד בשני משקפים את הלך הרוח שבו אני שרויה. רצף מחשבות ,הרהורים ורגשות המוצאים את ביטויים, לעיתים בזרימה קולחת ולעיתים בהיסוס על דף הנייר.

עם השנים הדמות הנשית תופשת מקום נרחב ונכבד יותר בעבודתי. שאלות שהיו מהותיות לי בהקשר של חיים ומוות, בגוף העבודות הראשוני שלי ,פינו את מקומם לנושאים הקשורים בנשי

ובמיני , בגוף המשתנה עם השנים, מיקומי כאישה בחברה, במשפחה ובקשרים בין הגברי לנשי.

בעבודותי אני משלבת רקמה ותפירה ע"ג העיתון כהמשך לפועלן של נשות משפחתי, שתפרו למחייתן, למדו ולימדו מלאכה זו ועסקו בה באהבה רבה."

התערוכה תוצג כחודשיים. במהלכה תתקיים סדנה באוירה פורימית, אשר תתמקד בחיבור בין

חג פורים ל "יום האשה"

למעוניינים נא להכנס לקישור הבא

http://avitalsart.blogspot.com/2012/01/blog-post.html

*למועדי פתיחת הגלריה נא להתקשר לסוכה בטלפון 04-6289867

The opening of My Exhibition: "Read Or Torn"-Kibbutz Gan Shmuel Gallery

                                             http://www.youtube.com/watch?v=XC8t_Ncu-ss

 An historical perspective of the gallery

I think, or should I say, I'm sure I never expected my first exhibition to be held in a Dairy Barn.
Well, a converted one of course, but still a "Barn".
Just as Michal Shibolet, the director of the Gallery and Dorit Talmon, the curator, presented the two new exhibitions, the image of a crowd of cows mooing amidst my work blurred my senses.



It appears that when the Kibbutz was founded, the only structure on site was built for the Kibbutz cows, which at those times was an important asset, or the only one.



The dairy barn



Exhibiting in a kibbutz gallery has its pastoral side as you can see...
Bicycles passing by, carrying young and old habitants to the "collective dining room",

 tables and chairs awaiting the guests under a tower like shaped building which was once used to store the hay , tractors and old signs of the members shifts still hanging on the building .



In the 50's the gallery building was reconverted to a storage house including a refrigerating room, later on, to a grocery store and at last to a Gallery.



ceramic exhibition in the gallery





If you watch attentively, reminders of other days can be seen : arches, an old wooden door with brass handles used for the refrigerating room etc...

                                    

Nowadays the kibbutz is planning to restore the gallery and regain its old European look.



See you at my next exhibition 

who knows

 maybe you'll get an historical review of a restored  gallery in...

                                                                                      

רגע לפני....

רגע לפני פתיחת התערוכה בגלריה קיבוץ גן-שמואל

פינישים אחרונים

רגע של טישטוש לפני העברת העבודות לגלריה

מעבירים

דורית טלמון האוצרת מארגנת את התערוכה

רגע לפני התלייה



 זהו מחרתיים הפתיחה

נפגש

תערוכה "בין קריאה לקריעה" אביטל בר-און איזקוב

     ליצירת קולאז'ים הגעתי כמעט במקרה, או כך לפחות היה נדמה לי  כשהתחלתי בטכניקה זו 

 ביום גשום במיוחד לאחר ניסיון כושל לצאת לטיול צפרות משפחתי. חזרתי הביתה חדורת מוטיבציה להפיק את המיטב מיום שישי ביתי. אח בוערת ,שוקו חם ויצירה משותפת עם בנותי הובילה להשתעשעות יצירתית עם  ג'ורנאלים זמינים, עיתונים ודבק

       בקולאז' המאוד נאיבי שיצרתי באותו ערב נולד עץ והמילה דרך

    .ואכן התחלתי דרך חדשה

באותם ימים כבר הייתי בתהליך של עזיבת עבודתי בתחום העיצוב וקיוויתי לפתוח סטודיו לעיצוב ברוח

http://www.tse-tse.com/2003/anglais/  Tse Tse סטודיו

סטודיו פריזאי של שתי בחורות מוכשרות עם סגנון מאוד ייחודי

  הדרך היתה מאוד ברורה

אך הדברים התגלגלו אחרת, ומיום ליום בטרם ניתנה לי גושפנקה רישמית להתחיל בדרכי החדשה, התחלתי לעבוד על קולאז'ים

בתחילה יצרתי קולאז'ים צבעוניים ופרחוניים. הייתי מתחילה קולאז'  אחה"צ וממשיכה אותו לתוך הלילה. אחד ועוד אחד, עד היום בו עיתון הושחר, גואש אדום הותז ופסלי קדושים נגזרו והודבקו
 

" בכל מקום"



ככל הנראה היה זה הרגע בו הבנתי שסטודיו לעיצוב לא יפתח, לפחות לא   על ידי או לא כרגע

דלת חדשה נפתחה לעולם של יצירה והתמודדות אישית ,או שמא היתה זו

 אותה הדלת שנפתחה ונטרקה פעמים רבות בעבר? אך הפעם החלטתי להשאירה פתוחה ועברתי דרכה

עיקר העיסוק בעבודות הראשונות* היה ברגשות מודחקים הנוגעים במוות ושכול בעקבות מותו של אבי מס' שנים קודם לכן. שאלות הנוגעות לחייו ולחוויותיו כאיש מוסד הציפו את תודעתי ובאו לידי ביטוי ביצירה

  

"בדידות מזהרת"



לעולם שקוטלג אצלי כמאוד גברי ושוביניסטי-מוסד, ביטחון וכו "נשזרו" ילדות ונשים שבדקו את מקומן ביצירה, או היה זה בעצם מקומי



"פרט מתוך "ללא כותרת- מוזהב

הדמות הנשית תפסה יותר ויותר מקום בעבודתי והיה בי רצון עז לשלב מלאכות המוגדרות כנשיות. תפירה ורקמה "נרקמו" באדיקות בעבודות ה"נשיות".מלאכה סיזיפית מאוד כשמדובר ברקמה על נייר עיתון  ומשם המשכתי  לבדוק נדבכים שונים וחדשים בטכניקה זו

''פרט מתוך עבודה "הצבי ישראל

  זו היא לי תערוכתי הראשונה

   רגע של חשיפת עבודתי ועולמי הפנימי בפני משפחה, חברים, ומתבוננים חדשים

זוהי הזדמנות להודות "להם", שהאמינו, תמכו, ועודדו אותי להמשיך בדרך של יצירה למרות השאלות האינסופיות שעלו, הפחדים והקשיים

 

תודה לחברותי הטובות למשפחתי הקרובה ולבעלי שתומך ודוחף גם כשזה לא מובן מאליו

* הצרוף "עבודות ראשונות" יש בו מן הדרמטיזציה, שכן "ראשונות" הן ודאי לא. מאז שאני זוכרת את עצמי יצרתי במדיה זו או אחרת. אפילו קולאז'ים ראשונים הם לא. ככל שהתעמקתי יותר בשלב הזה של היצירה כך צצו מן העבר קולאז'ים או עבודות ששילבו הדבקת צילומים או גזרי עיתון על עץ זכוכית ועוד

מוקדש לאבא