סיור עם יעל כנען-מטפלת בצמחי מרפא



ידיים אוחזות בדבקה


יום שישי. גיל בעלי בטיול אופניים בדרום הארץ, אני ממהרת למאפית בורקין סניף בנימינה, לפני שזרם ההורים שזה עתה הורידו את ילדיהם בביה"ס יציף את המקום. גומעת אספרסו ומאפין גזר בחמש דקות ושועטת למקום המפגש בבקעת הנדיב. יעל כנען שאיתה נפגשתי בעבר כאשר ניהלה את האורגניעדה , עסוקה באירגונים אחרונים.  נוסעים כק"מ וחונים בשביל צידי. כמה דק' של צעידה בשביל והסיור מתחיל

 פותחים שער בקר ובכמעין מטה קסמים נטמעים בעולם אחר. אם בנותי היו עימי ודאי הייתי מתנסחת במונחי פיות וגנים קסומים.  ואולי לא מן הנמנע להשתמש במינוחים אלו כשהעולם נעצר לרגע מהמרוץ והקפאין והחיבור לטבע כה פתאומי ומרומם נפש... שלוש וחצי שעות של צבעים ריחות טעמים והכרות עם עולם של פרחים וצמחים הגדלים ממש לידינו .המיקום של בקעת הנדיב בין רכס הכרמל לרמות מנשה יצר מיזוג ייחודי המשלב מגוון רחב של צמחיה  





יעל המדריכה משולה בעיני ל "זכוכית מגדלת אנושית" .כל כמה פסיעות היא מכוונת את הזכוכית וממקדת אותנו בפרח, תפרחת או צמח אחר שעד לאותו רגע נטמע בעיני במרחב הירוק

יעל מסבירה לקבוצה המאוד חביבה על הצמחים: שמות עבריים ,לטינים, מתנהלות שיחות על תכונות הצמח והשפעת חלקיו השונים עם יודעי דבר בקבוצה. ישנם אנשים שהסיור הזה מאפשר להם להעמיק את הידע שלהם בתחום הספציפי בו הם עוסקים ואחרים מוצאים עניין אישי בצמחי המרפא וצמחי המאכל אותם אנו פוגשים- מעין תחביב או רצון להתחבר לטבע ולאדמה סביבנו בדרכים יותר מוחשיות 

אני נהנית מהטבע, מתפלאת מיכולות הטיפול והאיזון שהצמחים סביבנו מעניקים לנו





מתכונים שונים "מתפטפטים" להם בין כתיבה במחברת זו או אחרת. אספרגוס בר מוקפץ בחמאה,

קציצות חלמית (חוביזה), כוכבית כתוספת לסלט חסה,  ומרק סירפדים 

  

חלמית (חוביזה) על מצע כוכבית

 

סרפד



יער סרפדים

וככל שאנו מעמיקים בחורש ומתעמיקים ברזי צמחי המרפא אני מבינה שאם עד כה הכרתי

עשרה צמחי בר אכילים או צמחים המשמשים כשמנים ארומטיים, אני בעצם מוקפת עשרות צמחים מרהיבים ומעיין הידע  של יעל מתגלה בכל זרימתו

כמי שהצטרפה סתם כך לכיף ומצלמה בידה התבקשתי לצלם רק כחמישה צמחים שיעל לא הכירה וסיקרן אותה  לברר את זהותם, וזאת מתוך כל החורש השופע צמחייה שסבבנו בו

תוך כדי סיור לעסנו וטעמנו עשבים ופרחים, הרחנו ותחת עץ שנראה כי יצא מסיפור אגדות, עם גמדים ופיות זעירים הנחבאים בתוכו, ישבנו לנוח ולטעום פסטו  סרפדים עדין וטעים מעשה ידי יעל

פסטו סרפדים


למפגש עם יעל כנען כנסו ללינק הבא


http://avitalsart.blogspot.com/2011/04/blog-post_06.html



בחופשת פסח -סדנת פורטריט אישי לילדים ונוער

החופשות קרבות ומתארכות ... פסח ולאחריו החופש הגדול

אלו ימים בהם נחמד להתאוורר משיגרת החופשה ולהתנסות בפעילויות יצירתיות

טכניקת הקולאז' היא כיפית ומגוונת ומאפשרת התנסות עם חומרים זמינים בבית

מעת לעת בנותי בנות השמונה ואחת עשרה מחליטות אף הן ליצור בטכניקה זו, ובשילוב מעט צבע וגזרי נייר ועיתון מספרות סיפורים בדו מימד 

  לאחר שהתנסיתי בביטוי האישי שלי בטכניקה זו החלטתי כי הגיע העת להעביר את בסיס הטכניקה גם לילדים

וגיבשתי 2 סדנאות בנות שעתיים עבור בנים ובנות לחופשת הפסח

 הסדנא מבוססת על תמונה של הפנים של כל משתתף שתישלח מבעוד מועד ותודפס אצלי

  זו נק' התחלה המאפשרת לילד/ה חיבור לסיפור אישי שלו/ה או לנושא שמעניין אותו/ה 

וממנו להתפתח במסע של חוויה אישית ליצירה משלו/ה-כמעין פורטריט אישי

 

הכל מתחיל בדף לבן וגזיר צילום של ערפדית מפחידה...



שבעזרת צבעים

 

וערבובם

 הופכת  למלכה אפריקאית

גם צלם חובב

                

הופך לצלם ספארי מקצועי
ע"י קרעים צבעוניים וחיות אקזוטיות

במיטה של נגה-ציירה נגה איזקוב בת ה-8



הסדנאות יתקימו בימים

שני ה-11 באפריל בין השעות 9.30-11.30 לגילאי 7-9

10-12 שלישי ה-12 באפריל בין השעות 9.30-11.30 לגילאי

מחיר הסדנא 80 ש"ח
לפרטים אביטל בר-און איזקוב
הכרכום 14ב בנימינה
052-8700825

The opening of My Exhibition: "Read Or Torn"-Kibbutz Gan Shmuel Gallery

                                             http://www.youtube.com/watch?v=XC8t_Ncu-ss

 An historical perspective of the gallery

I think, or should I say, I'm sure I never expected my first exhibition to be held in a Dairy Barn.
Well, a converted one of course, but still a "Barn".
Just as Michal Shibolet, the director of the Gallery and Dorit Talmon, the curator, presented the two new exhibitions, the image of a crowd of cows mooing amidst my work blurred my senses.



It appears that when the Kibbutz was founded, the only structure on site was built for the Kibbutz cows, which at those times was an important asset, or the only one.



The dairy barn



Exhibiting in a kibbutz gallery has its pastoral side as you can see...
Bicycles passing by, carrying young and old habitants to the "collective dining room",

 tables and chairs awaiting the guests under a tower like shaped building which was once used to store the hay , tractors and old signs of the members shifts still hanging on the building .



In the 50's the gallery building was reconverted to a storage house including a refrigerating room, later on, to a grocery store and at last to a Gallery.



ceramic exhibition in the gallery





If you watch attentively, reminders of other days can be seen : arches, an old wooden door with brass handles used for the refrigerating room etc...

                                    

Nowadays the kibbutz is planning to restore the gallery and regain its old European look.



See you at my next exhibition 

who knows

 maybe you'll get an historical review of a restored  gallery in...

                                                                                      

רגע לפני....

רגע לפני פתיחת התערוכה בגלריה קיבוץ גן-שמואל

פינישים אחרונים

רגע של טישטוש לפני העברת העבודות לגלריה

מעבירים

דורית טלמון האוצרת מארגנת את התערוכה

רגע לפני התלייה



 זהו מחרתיים הפתיחה

נפגש

תערוכה "בין קריאה לקריעה" אביטל בר-און איזקוב

     ליצירת קולאז'ים הגעתי כמעט במקרה, או כך לפחות היה נדמה לי  כשהתחלתי בטכניקה זו 

 ביום גשום במיוחד לאחר ניסיון כושל לצאת לטיול צפרות משפחתי. חזרתי הביתה חדורת מוטיבציה להפיק את המיטב מיום שישי ביתי. אח בוערת ,שוקו חם ויצירה משותפת עם בנותי הובילה להשתעשעות יצירתית עם  ג'ורנאלים זמינים, עיתונים ודבק

       בקולאז' המאוד נאיבי שיצרתי באותו ערב נולד עץ והמילה דרך

    .ואכן התחלתי דרך חדשה

באותם ימים כבר הייתי בתהליך של עזיבת עבודתי בתחום העיצוב וקיוויתי לפתוח סטודיו לעיצוב ברוח

http://www.tse-tse.com/2003/anglais/  Tse Tse סטודיו

סטודיו פריזאי של שתי בחורות מוכשרות עם סגנון מאוד ייחודי

  הדרך היתה מאוד ברורה

אך הדברים התגלגלו אחרת, ומיום ליום בטרם ניתנה לי גושפנקה רישמית להתחיל בדרכי החדשה, התחלתי לעבוד על קולאז'ים

בתחילה יצרתי קולאז'ים צבעוניים ופרחוניים. הייתי מתחילה קולאז'  אחה"צ וממשיכה אותו לתוך הלילה. אחד ועוד אחד, עד היום בו עיתון הושחר, גואש אדום הותז ופסלי קדושים נגזרו והודבקו
 

" בכל מקום"



ככל הנראה היה זה הרגע בו הבנתי שסטודיו לעיצוב לא יפתח, לפחות לא   על ידי או לא כרגע

דלת חדשה נפתחה לעולם של יצירה והתמודדות אישית ,או שמא היתה זו

 אותה הדלת שנפתחה ונטרקה פעמים רבות בעבר? אך הפעם החלטתי להשאירה פתוחה ועברתי דרכה

עיקר העיסוק בעבודות הראשונות* היה ברגשות מודחקים הנוגעים במוות ושכול בעקבות מותו של אבי מס' שנים קודם לכן. שאלות הנוגעות לחייו ולחוויותיו כאיש מוסד הציפו את תודעתי ובאו לידי ביטוי ביצירה

  

"בדידות מזהרת"



לעולם שקוטלג אצלי כמאוד גברי ושוביניסטי-מוסד, ביטחון וכו "נשזרו" ילדות ונשים שבדקו את מקומן ביצירה, או היה זה בעצם מקומי



"פרט מתוך "ללא כותרת- מוזהב

הדמות הנשית תפסה יותר ויותר מקום בעבודתי והיה בי רצון עז לשלב מלאכות המוגדרות כנשיות. תפירה ורקמה "נרקמו" באדיקות בעבודות ה"נשיות".מלאכה סיזיפית מאוד כשמדובר ברקמה על נייר עיתון  ומשם המשכתי  לבדוק נדבכים שונים וחדשים בטכניקה זו

''פרט מתוך עבודה "הצבי ישראל

  זו היא לי תערוכתי הראשונה

   רגע של חשיפת עבודתי ועולמי הפנימי בפני משפחה, חברים, ומתבוננים חדשים

זוהי הזדמנות להודות "להם", שהאמינו, תמכו, ועודדו אותי להמשיך בדרך של יצירה למרות השאלות האינסופיות שעלו, הפחדים והקשיים

 

תודה לחברותי הטובות למשפחתי הקרובה ולבעלי שתומך ודוחף גם כשזה לא מובן מאליו

* הצרוף "עבודות ראשונות" יש בו מן הדרמטיזציה, שכן "ראשונות" הן ודאי לא. מאז שאני זוכרת את עצמי יצרתי במדיה זו או אחרת. אפילו קולאז'ים ראשונים הם לא. ככל שהתעמקתי יותר בשלב הזה של היצירה כך צצו מן העבר קולאז'ים או עבודות ששילבו הדבקת צילומים או גזרי עיתון על עץ זכוכית ועוד

מוקדש לאבא

תעלומת ספיידרמן...

כן ספיידרמן...

אני מתארת לעצמי שזה לא טריוויאלי להציג את עצמי דווקא דרך דמות בדיונית שקשורה באופן מסורתי יותר לעולמם של ילדים, אך השבוע בעודי עובדת על קולאז' חדש, ספיידרמן נעלם
גובהו 3 ס"מ רוחבו כ-1.5 ס"מ
      חיפשתי אותו בכל מקום אפשרי... בין העיתונים, על שולחן העבודה, ליד המחשב , בין קפלי המכנסיים ולצערי  נאלצתי שוב להפריד בין פיסות הנייר והאבק שזה עתה טיאטאתי. גזיר גזיר הפכתי כל פיסה שנראתה בגודל    מתאים. אך לשווא 

סופה של התעלומה בשבריר שנייה שבו נגלה לי קצה ראשו של ספיידרמן , במרווח שבין החלון למסילה





ספיידרמן נמצא

 

הרמתי את ספיידרמן ווידאתי שהוא חי ובריא



מעולם לא חשבתי שזה מסוג המיומנות הנדרש מיוצר
אבל זו מיומנות כמו כל אחת אחרת, כשעסוקים במשך שעותבגזירה קריעה ומיון קטעי מאמרים, דימויים או סתם גזירים צבעונים
זהו עיסוק שקיבל תנופה בחמשת השנים בהם נסעתי כל יום ברכבת מבנימינה לת"א. כפי שכבר כתבתי ברשומה קודמת, הקריאה הכמעט אובססיבית במוסף "גלריה" של עיתון הארץ שימשה כתחליף למציאות תרבותית שלא יכלה לבוא לידי ביטוי ובעודי מבקרת וירטואלית בכל תערוכה, או ביאנלה קיימים, פיתחתי מיומנות לסרוק את העיתון בחיפוש אחר משפטים או דימויים שעוררו בי השראה ובמשך השנים מצאו את מקומם בעבודותי. כיום כל עיתון, קטלוג או ספר מועמד לחיתוך וקטלוג או סתם נגנז בערמה לשימוש עתידי

עיקר עבודתי נעשית במתחם ששטחו לא עולה על 5 מ"ר
זהו סטודיו שבו ממוקמים בצפיפות שולחן, גדול יחסית לסטודיו, מדפים עמוסים, לוח שעם גדול, פטפון, תקליטים ועשרות עיתונים וג'ורנאלים

שם באואזיס הקטן שלי אני יושבת

יוצרת. קוראת עיתונים. שומעת תקליטים (בעצם אירגנתי לי סטודיו רק בשביל לשים שם פטיפון

העבודה שלי בד"כ מאוד אסוציאטיבית. קצת כמו משחק אסוציאציה שילדים משחקים בו

זה מה שעושה לי את זה... אין סוף אפשרויות של יצירה

בימים אידילים העבודה על קולאז' חדש מתחילה בחדר עבודה מסודר
Tabula Rasa

שולחן פורמייקה לבן נקי, ריצפת בטון אפורה שטופה

משפטים ודימויים שאינם בשימוש מוחזרים לקופסאות ממוחזרות

לעיתים ריבוי הדימויים מציף, תרתי משמע. אני טובעת בים רעיונות ועיתונים, מתחילה עבודה, עוברת לבאה , גוזרת דימוי מקטלוג של טיול שהורי שמרו, ועוברת למוסף "גלריה" של היום. מתחילה עבודה על קרטון של משולש פיצה וגוזרת כותרת מאינציקלופדיה ישנה. וכך נערמים להם על השולחן ועל ריצפת הבטון אינסוף דימויים
ומילים 

ספיידרמן (או כפי שקראתי לו בטעות בתחילה "סופרמן") מלווה אותי מזה ימים אחדים. הוא עובר בין עבודותי

 האחרונות ומתרווח 



בודק אם ישמש למטרה שלשמה נקרע מסביבתו הטבעית, ויגלם את תפקידו כ-סופר הירו גברי

בעבודה האחרונה שלי (העוסקת בבדיקת הדימוי הנשי) או יכנס לאחר כבוד לניילונית מקוטלגת עד שאזכר בו שוב בעבודה אחרת

 

ספיידרמן בודק מה קורה בקולאז האחרון שלי
פרט מתוך הקולאז



After all

To paste or not to paste
This is the question







מגזין תרבות-" בין קריאה לקריעה" תערוכה בגלרית קיבוץ גן- שמואל 2011

Chocolate Dipped Strawberry

תות טבול בשוקולד




תותים מתוקים ויפים

*


אחד הפינוקים היותר אסטטיים וקלים להכנה שאני מכירה

 תות טבול בשוקולד

כמה פשוט

*

על כל חבילת תותים גדולה

חפישת שוקולד מריר

רצוי 70% מוצקי קקאו

*

ממיסים את השוקולד  ב

Bain Marie

הווה אומר שמים קערה מעל סיר מים רותחים

יש לשים לב שהקערה לא תיגע במים

ובוחשים עד שהשוקולד נמס

אוחזים בקצה התות שנשטף ויובש

וטובלים בשוקולד

בתיאבון...



השלב הכי מתוק

הגיע החורף...מרק גזר עם ערמונים

אדמה רטובה, חמציצים שזה עתה נבטו ואח בוערת זה בדיוק זמן מתאים לאכילת מרק חורפי

 אחד המרקים האהובים פה בבית, במיוחד על בתי הקטנה הוא מרק גזר

הגירסאות משתנות  מדי כמה חודשים אבל הבסיס זהה בכולם

הפעם החלטתי להעשיר את המרק ובמקום תפוחי אדמה הוספתי ערמונים

מצרכים

*

חמאה גר' 20

כ-4 כפות שמן זית

 שלושה שיני שום

בצל בינוני אחד

חמישה גזרים גדולים

חתוכים לפרוסות גדולות

כליטר מים רותחים

.......

חבילת ערמונים קלופים
ניתן לקנות ערמונים קלופים ומבושלים
ארוזים בוואקום
.........

צרור כוסברה קטן

מלח פלפל
   *  

 אופן הכנה

מחממים בסיר את שמן הזית והחמאה

פורסים את השום ומטגנים קלות בסיר

מוסיפים את הבצל

לאחר הזהבה מוסיפים את הגזר 

 מוסיפים מים רותחים כך שהנוזל יכסה  את הגזרים ועוד כשני ס"מ

לאחר רתיחת המרק מנמיכים את האש ומבשלים כעשרים דק' עד שהגזר מתרכך

מוסיפים את הערמונים והכוסברה, ממליחים ומפלפלים לפי הטעם

ומבשלים עוד כרבע שעה

טוחנים בבלנדר 

*

 ניתן להעשיר את המרק בשמנת  לקראת סוף הבישול

למי שזה כבד מדי אפשר להזליף כמה טיפות שמנת לטעם ולקישוט לפני ההגשה

לאוהבי ערמונים לשנות את היחסים בין כמות הגזר לערמונים

*                                                                                 

בתאבון

 






Home Sweet Home

                                                       HOME SWEET HOME

 Hi my name is Avital Baron Izackov and I live in a small House in a town named Binyamina,
with my husband Gil and two daughters; Zohar (which means shining, glorious) & Noga (the star Venus in hebrew).

As you can see the Greek Isles had quite an  influence on us while planning our home.

Building a pseudo-Greek house is not entirely "kosher" when you're an Interior Designer, with  a pretentious agenda of building and designing according to a general awareness of ones local motifs.
I Could  write about different architectural and design motifs which influence all the coastal countries of the Mediterranean area, and as so my  house "Greek or not" is totally Mediterranean....
But Hey it's my home... and Since at the moment I'm not a resident of a Greek island, I might as well live in a pseudo-greek house and enjoy my vacation here at home in Israel .So let's leave it as it is and Enjoy a visit to my house.

Wellcome-ברוכים הבאים



our front porch is one of my favourite places

I took some photos of my home just as I felt the autumn wind flowing from the north, the heat became moderate, and autumn clouds floated through the clear blue sky. It felt for a moment as if it will actually Rain. But...it didn't!

Every morning I sit outdoors eating my breakfast , writing, and sometimes if it's possible working on the couch which I absolutely adore. My friend Stephanie indulged us with this super couch. (check out her super blog  http://annastephanie.wordpress.com). 

my alternative greek coffee shop, with Italian coffee...

a garden within a garden

Sitting on my couch I have an Ideal view; The garden which in the morning is so quiet you can hear the bees hum....and the sky. Sometimes I just stare at the clouds, It's quite meditative.

clouds and meditation

our cosy living room






Thats all for now.....
will add more photos later



 



 

כתבה במקומון פרדס-חנה זכרון

לאחר חצרות היוצרים פנה אלי כתב נחמד מהמקומון של זכרון ופרדס חנה

היה ראיון טלפוני, נשלח צילום שנשלף בדקה התשעים

 והנה כמה נחמד, התפרסמה כתבה במקומון

 



תודה לדנה קרוטמן בת ה-7
שצילמה את התמונה