הליכה סתווית ברמת הנדיב הפכה במפתיע למפגש מרתק בכרם בבנימינה.
פגשתי את קולה סמסונוב חקלאי בוגר מקווה ישראל, בן למקימי זכרון יעקב ובעל כרמים. אדם נמרץ, בעל ידע רב וניסיון בכל הקשור לגפנים, ואולי המפתיע והמרגש מכל, זו פגישה עם אדם שלאחר 43 שנים
של גידול ענבים, עדיין חדור התלהבות ,תשוקה ואהבה בכל הקשור לכרם שלו. כאילו זו היא לו השנה הראשונה שבה הוא טועם מהאוצר הסגלגל שאדמתו מניבה.
יום יום אני חולפת על פני הכרמים, אך תמיד מציצה מרחוק על אשכולות הענבים ולא מעזה להכנס לשטחו
של אחר. התהלכנו שעתיים בשמש הסתווית בין הגפנים המאדימות, ועיני לא שבעו מלראות את האשכולות הכבדים שנקטפו זה עתה והועברו ל"גונדולוה" ענקית.
זהו בעצם מיכל מתכת ענק שהבוצרים מעבירים אליו את הענבים לפני העברתם ליקב.
זהו בעצם מיכל מתכת ענק שהבוצרים מעבירים אליו את הענבים לפני העברתם ליקב.
כמי שבשבילה גונדולה יש רק בונציה, ,תמהתי על בחירת השם אך שמחתי על ההזדמנות להכיר כמה מושגים מתחום אחר.
תוך כדי סיור, הסיר קולה עלים מזמורות שנראו לו צפופות מדי ,העביר ממשנתו לבוצרים, התפעל מהיבול הנאה במיוחד השנה, וקטף "עוללת" ,כלומר אשכול עם מעט גרגרים
ציפור טרף שאת שמה אינני יודעת, נחתה בשדה והזכירה לאחד הבוצרים הותיקים כי פעם, במהלך בציר ציפור גנבה ממנו סל אוכל שהכיל שני בקבוקי מים. אם עד היום סיפורי אגדות מארצות אירופה הקרות על ציפורי טרף שחמדו סלסלות עם תכולה זו או אחרת, נראו לי דמיוניים, התחלתי לחשוב כי אולי הם לא בדויים לחלוטין.
יש המייחסים לחוטים אדומים סגולות למזל טוב או גירוש רוחות רעות , אולי אין זה מקרי כי זה הצבע שנבחר ל"חוט" שנקשר סביב הגפנים כחלק משיטת הדברה ביולוגית .
ה"חוט" מכיל הורמון של נקבת העש. הזכר שנמשך לריח, מחפש ביצית להפרות. אך לאחר שלא מצא, אין לו אלא לנטוש את הגפן ולחפש מחוזות אחרים....
עד היום עוד לא הצלחנו לגמור את הענבים
אכלנו, רקחנו, חילקנו וכרגע מחפשים עוד מתכונים
כי המקרר צר מלהכיל....
No comments:
Post a Comment