חצרות היוצרים בנימינה

המעבר ממרכז הארץ לבנימינה לפני מס' שנים הפגיש אותי עם פרויקט חצרות היוצרים .

היו שנים בהם התאפשר לי להסתובב בין אומנים ויוצרים, להתפעל, להתבונן ולהתקנא.

ושנים שדהרנו בטנדר שלנו ברחבי הערבה, הנגב ומדבר יהודה, נושמים אויר מדברי ומחפשים מקורות מים מרעננים בחום הזהוב.

השנה גם אני פותחת את ביתי ובלפסוס פרוידיאני כמעט כתבתי... את ליבי

אכן חשיפת עבודתי כאמנית קולאז'ים במקום מגורי חדשה עבורי ומזמנת מפגשים, מבטים ופרספקטיבות

חדשות, רגע לפני התערוכה שלי בגלרית הקיבוץ בגן  שמואל בפברואר.

 http://www.kibbutzgallery.org.il/about_gallery.asp?page_id=175&gallery=193

"Icon woman" 2009
גזרי עיתון, גזרי ג'ורנלים, צילום מודפס, צבע אקרילי,צבעי תבליט , חוט תפור על נייר עיתון

                         

כמו בכל יצירה גם ההכנות לחצרות היוצרים זכו למלוא המחשבה התכנון והתעוד.

 וכל מי שהיה שותף לעשייה תועד בעל כורחו...

  חברי הצלם המוכשר אלדד רפאלי,

  שאחר עבודתו אני עוקבת מאז שנות העשרים ... שלי.

  http://www.eldadrafaeli.com/

הממסגרת המאוד מקצועית מיכל מר שלשמחתי חזרה לא מכבר מחו"ל ופתחה מחדש את

 הגלריה הותיקה "כנראה" והזמינה אותי לשיח ארוך בסטודיו המדהים שלה לקבלת החלטות מסגור גורליות פלפון: 054-5894403 המייסדים 29  זכרון יעקב

 וגילי אשל, אותו אני מכירה מאז הולדת בתי נגה, שהוזמן לתרום ממיומנויות הפיסול הסביבתי שלו,

 לצקת סוף סוף את התעלות החשופות בפטיו. 

הן המתינו  בסבלנות  "come rain or shine..." אי אלו שנים לרגע המתאים בו  יתמלאו ביציקת בטון

 בתוספת חלוקים וכפיסי עץ שנאספו מכל קצוות העולם.

 http://www.gilieshelart.com/

 http://www.gilieshel.com/





                     

*

הנכם מוזמנים לביתי לפגוש, להתרשם,

 לשאול לנשנש ולרגע להתחבר לעולמות  אחרים.

   *    

אביטל בר-און איזקוב

הכרכום 14 ב

מס'  במפה3

ראה קישור

http://www.bin-ada.co.il/tfasim/hoveret_s_1.pdf

Happiness to us all

and joyful holidays

http://www.youtube.com/watch?v=lMPRGtLpbRI



Shana Tova- על "שנה טובה" אחת ו"פטיש" לתהליכים

שנה טובה ומאוד מתוקה

Shana Tova

*

**

The making of...

במהלך שנות היצירה שלי, פיתחתי "פטיש"* לתעוד תהליכים. 

התעוד אמנם אינו מדעי , אך בהחלט משקף לפחות מס' שלבים בעשייה.

ישנם תהליכים בו התיעוד המצולם עקבי וברור, אך ישנם אלו בהם מתערב שלא מרצון פולמוס היצירה ומשכיח בשיטתיות את כל תכניותי. במקרים אלו אני מוצאת את עצמי כמובן ללא כל תעוד ממשי ומצטערת על חוסר העקביות שלי.  

לא רק האמנות זוכה לתעוד.

חביב עלי במיוחד תעוד שלבי אפייה והכנת מתוקים למניהם.

אפיית טארטים של פירות העונה זוכה לתעוד מכל זוית אפשרית, כולל מקרה מאתגר במיוחד של טארט שוקולד שקדים ואגסים שתועד מבוקר ועד ליל (עקב ריבוי השלבים ...) ולסיום קיבל הטראט שוט מכובד לצד צילום המתכון המקורי בעיתון. ריבות בטעמי לימון, תפוז,פטל וגויאבה,הופכים לחגיגה צבעונית כאשר כל פרי משאיר את חותמו הייחודי בהר מושלג  וצחור של סוכר. 

וכך נערמים להם צילומים אינסופיים של תהליכים כאלו ואחרים....

תהליך העבודה על קולאז' העוגות החל עוד ברשומה הראשונה שלי.

הרצון להציג את ריבוי האפשרויות שעמדו בפני לאחר עזיבת עבודתי תואר כדימוי של ילד העומד נרגש מול חלון הראווה השופע כל טוב בחנות ממתקים, רק שאצלי חלון הראווה היה של קונדיטוריה צרפתית משובחת-patisserie.  מאחר ולא התאפשר  לי להכין את הקולאז' עבור אותה הרשומה, החלטתי שריבוי דימויים מתוקים ומסוגננים עד לכדי קיטצ' ורדרד ומתקתק, ישתלבו נהדר באיחולי שנה חדשה ומתוקה. לכן אספתי החומרים והתחלתי לבדוק רקעים מתאימים. מציאת הרקע לא היתה מובנת מאליה. הרצון "למתק" את הברכה הניע אותי לבדוק מס' כיוונים. כפי שניתן לראות במס' עבודות שלי, רקעים עם טפטים חביבים עלי במיוחד, ובקולאז' הנוכחי היה בי רצון לשלב פסים לבנבנים של  קצפת. נקנה מיכל קצפת בטעם מלאכותי במיוחד למשיכת הפסים ולצילומם, נמזגו לשקית פלסטיק עם פייה מקצועית גואש בעירוב חומרים מקשים אלו ואחרים, אך התוצאות לא היו מספקות.

עורבבו צבעים....

...ונצבע דף ורוד כמו צמר גפן ביריד 

 הרצון "למתק"** את הברכה כמוהו כרצון להמתיק את השנה

שעוד רגע קט תתרווח לה במפתן ביתי

עם קפה וטארטלט.

אך כמו כותרת העיתון, המציאות ממהרת

.להעיר אותי מעננים ורודים ורכים 

.הרקעים הקודמים נזנחים לטובת רקעים חדשים

גזרי העיתונים מודבקים לדף חדש ולבן.

צבעי גואש וצבעי תבליט זהובים וכסופים

נלחצים משפורפרות ולרגע קט כמו קונדיטורית מקצועית

אני מקשטת ומעטרת את גזרי העיתון

ומפיחה בהם חיים מתוקים...

שנה טובה לכולנו

*fetish 

**ספרו של מאיר שלו "רוני ונומי והדב יעקב" הינו אחד מספרי הילדים החביבים על בנותי ועלי.  

   לא רק הסיפור והדמויות משעשעות ומהנות אלא גם ובמיוחד שעשועי הלשון  שתמיד מצחיקים את כולנו.

  "נומי סופלת חלב ורוני מצה מיץ

    כי מיץ אף פעם לא מחליב

    אבל חלב מחמיץ

    אמא ונומי ממתיקות בדבש, אבא ממתיק באמא,

   רוני כף חרדל שלמה מחרדלת פנימה."

Read or Torn

5 years of endless train rides to work, between Binyamina and Tel-aviv, led to an obsessive reading of the cultural section of the "Haaretz Newspaper":Galeria- as a mean of escapism.
I virtually visited almost every exhibition I read about in those years, in Israel and abroad.
While day dreaming on the train I went to all the festivals, shows, dance performances, Biennales, Triennales and Quadriennales...
But of course only virtually.
The hectic mother/wife/working combination didn't leave much time for the live show.
I was "deflated" of time and energy to visit a REAL MUSEUM, while my bag "inflated" and became a living  archive of all read and unread newspapers.
It took quite a while, but eventually I began visiting  those "chosen exhibitions" myself.
Well not many of them , but still, I felt a change of wind and the desire to experience this change, which was nurtured for quite a while, was at last out there in the open.
This led to my first collages....
They were very decorative and naives, mostly flower motifs.
Quite quickly the naive and cheerful themes were replaced with issues I had been consciously avoiding for quite a while; death, secrets, fears....

I still kept commuting by train for quite a while, reading and tearing those bits and pieces I needed for my work. There were days I had the patience and time to read about other peoples lifes and deeds, and days  the headlines and images where enough to be inspired from.
The newspaper was gradually dissected into pieces or scanned for the right motifs which were all put aside for the inspiring moment .
Old  encyclopedias,  museum catalogues, design magasines and especially Art books-including the one that was thick enough to be used as a sofa leg-were all at great risk of being cut, torn and hid in various recycled boxes.
Every headline and text eventually bore a life of it's own regardless of it's previous one, and as such was torn and sticked to my collage with a new conotation...

"Untitled" 2010
Newspaper and Book clippings.
gouach and relief painting on Newspaper
16.5 cm/28.5 cm





my very first post

I've started writing my first post, or should I say one of many drafts, two years before even creating a blog.

"It's been two years since..."* i've decided to leave my job as an interior designer and have a "go" at a new way of  living.

Two amazing years have past by with endless creativity, satisfaction and enlightment interlaced with deceptions, various super complex issues to deal with and experimentation of new and old domains, let's call it - complexperimentation - for the simplicity of it.

Starting this blog is as challenging and intriguing for me as starting my "new way" but it's definitely "...my way.." 

I picture myself as a cliche of a child hypnotized by the display of a candy store. Only for me it woud be a Patisserie : endless choices between croissants, madeleines, coloured macarons and of course tartes aux framboises.

my selfmade tarte aux framboise

A while ago it all seemed very confusing and it still is, but amidst all the wonderfull possibilites, i've made a choice of commiting myself to "Creativity"  or as Julia Cameron would say "...practicing the art of creative living."**
I started creating my work on News papers; sticking shreds of magazines, sewing, painting, tearing,
taking pictures of my work, hiking every now and then on the hills of  the nearby nature park "Ramat Hanadiv" and observing the changes of seasons through the photos I took of the "fauna and flora", well mainly flora, but it just sounds better together.
After six months work in my kitchen, between piles of dishes and frozen chicken breasts, I transferred myself to my super "petite" studio in the garden where now in August 40 deg c can be measured. 
Well that's all for a super serious first post.
Hope you'll join me in my next post.
Can't help adding my daughters diving video.
Enjoy

* This opening is usually associated with an AA meeting
   It occured to me that in my mind, changing the way of living
   is apparently associated with an addiction for our old well preserved habits, 
   and therfore detoxification is needed.
** Julia Cameron  "The Artists Way"